רגע לפני שדרום אפריקה שיתפה את העולם המדעי בדבר קיומו של הווריאנט החדש בתחומה, וספגה בתגובה מהעולם הפוליטי מכה כלכלית קשה בדמות סימונה כמדינה אדומה, פרסם ארגון הבריאות העולמי נייר עמדה בדבר הצורך בחיסון ילדים נגד המחלה שגורם נגיף הקורונה החדש. ארגון הבריאות העולמי מדגיש שלפני שמחסנים ילדים ובני נוער, הסיכון שנשקף להם מהנגיף נמוך באופן משמעותי. מבחינתם, חשוב יותר לדאוג לחיסון אוכלוסיות בסיכון מוגבר במדינות עניות, שכרגע אין להן גישה לחיסונים.
- כל מה שצריך לדעת על ההגבלות החדשות שאישר קבינט הקורונה
- למה גורם הווריאנט במדינות שבהן כבר התפשט? | תמונת מצב
המומחים הישראלים לבריאות הציבור, פרופ' ניהאיה דאוד ופרופ' נדב דוידוביץ', מדגישים הבוקר (ראשון) ש"כל מי שעוסק בבריאות הציבור מבין שהמגפה לא תיפתר באופן מקומי. לא יהיה מצב שבו מדינה תוכל להכריז כי היא 'נקייה מקורונה' כל עוד המגפה תשתולל ברחבי העולם. אם המדינות המתקדמות, ובכללן ישראל, לא יתגייסו לחסן את המדינות העניות, יתפתחו עוד ועוד זנים חדשים, מדבקים ואלימים יותר, שישפיעו על חיי כולנו. קיים צורך דחוף לשנות את משטר הפטנטים הגלובלי כך שייצור מקומי מוגבר יאפשר חלוקה הוגנת ויעילה של החיסון".
העיקרון שמוביל את מומחי בריאות הציבור, ובראשם ארגון הבריאות העולמי, הוא "אף אחד לא מחוסן, כל עוד לא כל מי שבסיכון מחוסן". עם זאת, האמת צריכה להיאמר: גם אם ממשלת ישראל הייתה מוותרת על חיסוני הבוסטר וחיסוני הילדים, ומעבירה את כל המנות שניתנו וינתנו כאן למדינות אפריקה - זה לא היה מהלך משנה מציאות כי המספר האבסולוטי שלנו הוא קטן. מעטים מול רבים.
מאידך, בשנות המגפה צברה לעצמה מדינת ישראל הקטנה מוניטין כמי שמקדימה את העולם הגדול בהתמודדות מול המגפה, לטוב ולרע. כך היה בשנה שעברה בגל הראשון, כך היה במבצע החיסונים בינואר השנה, כך היה בהשתלטות וריאנט הדלתא, כך היה בהחלטה לחסן בבוסטר. כך היה גם בסוף השבוע הזה, כשלפי הדיווח של ירון אברהם ב-N12, בעקבות עדכון לילי מיהר ראש ממשלת ישראל להגדיר את מדינות אפריקה הדרומית כמדינות אדומות, מהלך שעוד ועוד מדינות נקטו בהמשך.
מפלס החרדה כמספר הדיונים והישיבות
בממשלת דרום אפריקה תפסו את הראש בתסכול. לא לכך פיללו כששיתפו את העולם המדעי בנתונים על הווריאנט החדש, שאכן מדבק יותר. לפי הנתונים שבידיהם, המחלה שהוא גורם לא חמורה יותר ואין כל סימן או הוכחה שהוא עמיד בפני החיסונים הקיימים. בממשלת ישראל לא הסתפקו בכך וזימנו עוד ישיבות ועוד דיונים, שבסופם הגדילו עוד את רשימת המדינות האדומות והחמירו שוב את נהלי הכניסה לישראל, גם למחוסנים מלא-מלא. על סדר היום עלו גם החזרת איכוני השב"כ השנויים במחלוקת, גם במהותם וגם ביעילותם.
מדיווחי הכתבים הפוליטיים עולה שמפלס החרדה עלה מאוד אחרי שהתגלה הווריאנט החדש בישראל. הקלישאה הייתה אומרת שמיהרו לסגור את השערים אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה, אלא שבעת פנדמיה אין אורווה. הווריאנטים אינם נתונים לשיקולים מדיניים או פוליטיים. השיקולים הפוליטיים, מאידך, מסתייעים לא אחת בתכונות הווריאנטים.
שר המשפטים גדעון סער התנגד להגבלות הכניסה לישראל משום שלדבריו לא השתכנע שאנחנו "נמצאים במצב קצה". בריאיון ל'כאן חדשות' אמר השר סער ש"אין ראיה שהזן החדש קטלני יותר. לפי הנתונים הוא מדבק יותר, אבל לא מסוכן יותר". פרופ' דרור מבורך מבית החולים הדסה צייץ הבוקר ש"דיווחים ראשוניים על מצבם הקליני של נדבקי 'אומיקרון' - מעודדים. אם מצב הדברים ימשיך כך, אפשר להגיד שמדובר במחלה קלה יחסית לזן הדלתא. באופן פרדוקסלי, אם הנגיף הזה יתפשט בצורה הזאת זה יוביל לתחלואה נמוכה יותר ברחבי העולם. מוקדם לקבוע, אבל לא כל דבר שנראה רע הוא באמת רע. בשלב זה חשוב לאסוף מידע ולא ספקולציות".
ראש הממשלה נפתלי בנט ספג ביקורת רבה על אוזלת היד, לכאורה, שבה פעלה הממשלה נוכח גל הדלתא (ביקורת לא מוצדקת, לדעתי). נוכח זאת, הכריז בנאומו באו"ם, שבעקבותיו נאלץ ליישר הדורים עם בכירי משרד הבריאות, קבל עם ועולם ובצדק, ש"ניהול מגפה זה לא רק עניין של בריאות". בהתחשב בעדותו של שר המשפטים, נראה שהפעם קפץ ראש הממשלה על ההזדמנות ורתם את הדרישות שהציג משרד הבריאות לצרכים הפוליטיים העכשוויים.