בהופעה מפתיעה בקבינט הקורונה, הפיל ליברמן את הפצצה: "אומיקרון הוא כמו שפעת". בשיא המאבק שמנהל השותף שלו לממשלה, ראש הממשלה בנט, להעלאת אחוז המתחסנים, כשבנט אחוז חרדה מאובדן שליטה על המגפה, כשסימני שאלה רבים מרחפים סביב ההשפעה של האומיקרון על נתוני התחלואה לצד חשש מקטסטרופה בריאותית ופוליטית, ליברמן חתך.
- ליברמן: "חיים עם אומיקרון כמו שחיים עם שפעת"
- ליברמן במהדורה: "הנגיף הכי מסוכן בעולם - הלחץ וההיסטריה"
- המהלך של משרדי האוצר והחקלאות שעלול לגרום למשבר בקואליציה
האיש שהוביל את הקמת הממשלה הזאת, זה שבלעדיו כל האירוע לא היה מתרחש, שר האוצר של מדינת ישראל. זה שהדחת נתניהו מראשות הממשלה הייתה עמוד האש שלו, הגב הפוליטי של בנט, הבריז ברגע האמת.
לא סתם הבריז. במשפט אחד הוא פשוט גרם לקריסה של כל הנרטיב של בנט ומשרד הבריאות. אם זאת לא הייתה פוליטיקה, היו קוראים לזה פשוט "סכין בגב" של בנט. את מה שבנט הרגיש אפשר היה לשמוע בקול של ד"ר אלרעי-פרייס, שהייתה פסע מהתמוטטות עצבים בשידור חי בזום.
האמת היא שליברמן פשוט עשה את מה שהוא עושה תמיד: מזהה מגמות, קולות צפים, אלקטורט פוטנציאלי - ותוקף ללא רחמים. כשהוא מריח בחירות, כמו שחקן שח-מט מיומן, הוא בודק איפה יש מרווח תמרון פוליטי ושם הוא מתמקם.
ליברמן מזהה את המיאוס הציבורי מהברדק סביב ניהול משבר הקורונה. שם, בחישוב מתמטי פשוט, יושבים כרגע לפחות שני מיליון בעלי זכות בחירה שמחפשים בית פוליטי: כמיליון וחצי איש שהתחסנו פעמיים, אבל לא המשיכו לבוסטר. עוד כמה מאות אלפי מתנגדי חיסונים שלא התחסנו כלל ועוד כמיליון הורים שבחרו לא לחסן את ילדיהם הקטנים.
אם מפרקים ובוחנים את האלקטורט הזה, מה שמתגלה הוא:
- מחוסני "שני החיסונים" שלא המשיכו לבוסטר - מעל מיליון וחצי בגירים נורמטיביים, מרביתם מתחת לגיל 60, שחשים אכזבה רבה מכך שהם מודרים למרות שהביעו אמון במערכת וטרחו להתחסן פעמיים. אזרחים מפוכחים ורציונליים שמביטים על הנתונים שמראים כי מרבית התחלואה הקשה בבתי החולים שייכת ללא מחוסנים כלל, ומתפוצצים בכל פעם שלא מכניסים אותם לבית קפה או ששולחים אותם לבידודים מפלצתיים כל שני וחמישי.
- סרבני חיסונים - אלה שמגיעים כל מוצאי שבת להפגין מחוץ לבית של בנט ברעננה. בשבת האחרונה כבר הגיעו, לפי הערכות, מעל לעשרת אלפים בני אדם. היה בלגן, הייתה משטרה, הסיקור התקשורתי מתחמם - מה שאומר שמתחבאים שם עוד כמה מאות אלפים. פייגלין עשה מזה מפלגה.
- כמיליון הורים שבחרו לא לחסן ילדים בגילי 5-11 - גם אם נלך לחומרה ונניח שרק מחצית מהם באמת עושים זאת מבחינה מודעת ולא שותפים לקו שהממשלה מובילה בנושא הזה. חלקם סביר להניח מחוסנים בעצמם בשלושה חיסונים, אך טוענים שאין הצדקה אפידמיולוגית לחסן ילדים. אגב, לדעה זו שותפים לא מעט רופאי ילדים, ולא ניתן לומר שהיא אינה לגיטימית.
אביגדור ליברמן רואה את כל זה. כרגיל, הוא הראשון לזהות מגמות. בדיוק כמו שזיהה בבחירות הקודמות את המרמור בציבור החילוני על הכפייה הדתית וגירד שם מנדט או שניים נוספים, את הכעס על אזלת היד מול חמאס שהכניסה אותו לממשלה של נתניהו ב-2016, ואת הסחף בסיפור אלאור אזריה שסייע לו במיתוג לקראת הבחירות.
ליברמן מזהה פה מהלך של "ווין-ווין". חוץ הפוטנציאל האלקטורלי, ליברמן מבין כמה מסוכן וכפוי טובה הג'וב שלו כשר האוצר. הרי בסופו של יום, כל ההשתוללות סביב הקורונה עושה הרבה נזק לקופה הציבורית. הוא האחרון שיסכים שזה יידבק אליו בסוף.
לכן ליברמן החליט להתארח השבוע בקבינט הקורונה, אותו קבינט שהצהיר לא פעם שאינו מתכוון לכבד אותו בנוכחותו. את הפצצה הוא הפיל על הראש של בנט קצת לפני שמונה בערב. המהלך שלו, ה"מוב" הליברמני הקלאסי, גם חישק את בנט פוליטית וציבורית. כמו במהלך שח-מט קלאסי, הוא דחק אותו למצב הפסד מכול הכיוונים: לא תטיל מגבלות - תסתכן בכישלון פוליטי בזירה היחידה שאתה עוד יכול להתאושש בה. תטיל הגבלות - לא תקבל ממני גב לפצות את הנפגעים והציבור לא יסלח לך על זה. ככה, על הדרך, הוא הזכיר לבנט מי בעל הבית האמיתי של הממשלה הזאת.
ליברמן הוא חבלן ממשלות סדרתי. הוא עושה זאת כשהוא מזהה חולשה. ליברמן בתחכום מזהה את החולשה של בנט בדמות חוסר היכולת למשול ולנווט את אזרחי ישראל בתוך משבר הקורונה. כל זה קורה במסגרת זמנים לוחצת, כשמועד החילוף בראשות הממשלה מתקרב.
הממשלה הנוכחית, יותר משהיא הגשמת המטרה של ליברמן להיפטר מנתניהו, היא גם צעד משמעותי בדרך להגשמת חלומו להפוך לראש הממשלה. למה? כי היא הכשירה בפעם הראשונה בישראל מינוי של ראש ממשלה עם מספר חד-ספרתי של מנדטים בכיס.
כשמחברים את החשיבה הליברמנית לחוסר החיבה שלו כלפי חלקים בממשלה, ולחוסר הסיכוי של נתניהו להרכיב קואליציה, מתחילים להתכנס לאפשרות שבסוף זאת לא תהיה איילת שקד שתמנע מלפיד את החילופין, אלא ליברמן.
>>> שיר שגיא שימשה כיועצת התקשורת של נפתלי בנט בקמפיין הבחירות ב-2013, מומחית להסברה