חיסון דחף, בוסטר, הוא פרקטיקה מקובלת במדע החיסונים - הענף ברפואה שפועל כדי למנוע את המחלה באמצעות לימוד הגוף לנטרל או להתמודד עם הפתוגן שגורם אותה. מטרתו של חיסון הדחף הוא לעורר את מערכת החיסון ולהגביר את ייצור הנוגדנים וזרועות נוספות של מערכת החיסון. יש חיסוני דחף שמקבלים בטיפת חלב, כמו שיתוק ילדים, יש חיסונים שבהם ניתן הדחף אחת למספר שנים באופן סדיר, או במידת הצורך, כמו טטנוס. יש חיסוני דחף שניתנים כחלק מתוכנית מניעה למי שיוצאים לאזורים שבהם יש מחלות שאנחנו איננו חשופים להם.

מבצע החיסונים - סיקור N12:

היעילות והבטיחות של חיסוני הדחף האלה נחקרו, נבדקו ואושרו על ידי הגורמים שאמונים על בריאות הציבור. הסמכות העליונה בעולם המערבי לבחינה ואישור של טיפולים תרופתיים (חיסון וחיסון דחף הם טיפול תרופתי) היא רשות המזון והתרופות האמריקנית ה-FDA. הדרישה לאישור כזה נובעת מהצורך לשלב בין בריאות הציבור לבין האינטרס הכלכלי-מסחרי של יצרני התרופות.

פיתוח תרופה או חיסון הוא תהליך ארוך ויקר. כל חברת תרופות שהשלימה את הפיתוח תרצה למכור כמה שיותר מהמוצר שבידיה. חיסון שניתן להסתפק בשתי מנות ממנו יניב לחברה הרבה פחות כספים מחיסון שדורש מנה שלישית. כל מנה נוספת תניב ליצרן עוד ועוד רווחים. במיליארדים. זו כנראה הסיבה שרשויות הבריאות בארצות הברית התרוממו על רגליהן האחוריות בסוף השבוע אחרי שמנכ“ל פייזר, ד“ר אלברט בורלא מיודענו, הודיע שלפי נתוני החברה יש צורך בחיסון נוסף. שלישי. באופן חסר תקדים פרסמו רשויות הבריאות בארצות הברית - רשות המזון והתרופות, המרכז לבקרת מחלות והמכון הלאומי לבריאות הודעה משותפת שבה הודגש כי ”אמריקנים שמחוסנים באופן מלא אינם זקוקים למנה נוספת כרגע. הרשויות מנהלות תהליכים קפדניים, מבוססי מדע, כדי לבחון אם ומתי תדרש מנת חיסון נוספת. בתהליכים האלה נבחנים נתוני מעבדה, ניסויים קליניים, ומידע על אוכלוסיות - שיגיעו גם מחברות התרופות, אבל לא רק מהן".

אתמול (שני) אמורים היו אנשי פייזר להיפגש עם אנשי מערכת הבריאות בארצות הברית ולהציג להם את המידע שברשותם. מידע שמקורו לדבריהם בישראל - ”המעבדה של העולם“ כפי שהגדיר זאת המנכ“ל בורלא בעצמו. גם אם ישתכנעו הפקידים, הליך האישור בארצות הברית הוא שקוף וברור. הרשות בוחנת בעצמה את הנתונים של חברת התרופות כדי לוודא שהם מבוססים על עובדות מדעיות. הנתונים שהגישה החברה מתפרסמים לעיון הציבור וכך גם האנליזה של אנשי ה-FDA. ועדת מומחים מתכנסת לדיון גלוי ופומבי שבסופו ניתנת המלצה. כן, או לא. (בימים אלה מנהלים ב-FDA חקירה איך קרה שניתנה המלצה לאשר טיפול נגד אלצהיימר בניגוד להמלצות הוועדה המייעצת).

מנכ"ל פייזר אלברט בורלא (צילום: רויטרס)
חושב שצריך חיסון נוסף אך ב-FDA מתנגדים, ד"ר אלברט בורלא | צילום: רויטרס

משרד הבריאות בישראל מנפח שרירים וממליץ כבר להתחיל לחסן מדוכאי חיסון וקשישים במנת חיסון נוספת, שלישית. המשרד מסתמך על צוות הטיפול במגיפות, שאיש אינו יודע על איזה מידע הוא מסתמך. למשרד הבריאות הישראלי אין מערך מקצועי וראוי לאישור רגולטורי של תכשירים רפואיים וכבר שנים ארוכות שהוא מסתמך על תהליכים שנעשים ברשויות המובילות בעולם. FDA, הרשות האירופית EMA או הרשות השוויצרית. העובדה שפייזר הודיעה שמקור הנתונים שבידיה הוא ישראל מעלה שאלות קשות באשר לתפקיד שממלאים אזרחי ישראל במערך המסחרי של פייזר ועל האופן שבו מפרידים הגורמים המקצועיים במשרד בין מחויבותם למוצר של פייזר לבין מחויבותם לאינטרס של בריאות הציבור.

צריך להדגיש, מדובר בהזרקה של מנה חוזרת של אותו התרכיב. תרכיב מעודכן לווריאנט דלתא או כל וריאנט אחר עדיין לא קיים. אדגיש שוב שבארצות הברית אין כרגע אישור להזריק מנת חיסון שלישית גם לא למדוכאי חיסון שמבקשים. ישנם כמה דיווחים על הזרקה כזו למושתלי איברים בצרפת אך לא מדובר בניסוי מבוקר.

ערד ניר (צילום: החדשות12)
ערד ניר | צילום: החדשות12

מדינת ישראל מתגאה בצבא חזק ומיומן, ואולי אפילו המתוחכם בעולם. למרות זאת, ברור לכולם שכדי לתקוף את מתקני הגרעין באירן ישראל זקוקה לארצות הברית. כך גם בקורונה. למערכת הבריאות בישראל אין יכולת לקבוע באחריות שחיסון דחף שלישי הוא בטוח ויעיל. מכיוון שכך אמליץ ליקרים לי שלא להתפתות למתק השפתיים ולא לחשוש מהתבהלה והחרדה שמנחה את הדרג המקצועי במשרד הבריאות של ישראל ולהמתין לאישור ה-FDA. כשיגיע, אדע שבטוח שוב להתחסן.