זה היה בלילה בין שני לשלישי, בשלוש לפנות בוקר, בכנסת ישראל. חברי הכנסת של מרצ נקראו ללשכתו של ראש הממשלה בכנסת. הם הגיעו לשם טרוטי עיניים ובחוסר חשק מוחלט. הם לא הותשו רק מהדיונים האין סופיים במליאה, אלא גם מהמשא ומתן סביב חוק האזרחות. ברקע עוד ניקרה ההחלטה על מאחז אביתר, שנתפסה בקהל שלהם ככניעה מוחלטת למתנחלים. השאלה אם כל זה משתלם להם הלכה מאחורי חלקם כצל טורדני.
אבל בנט קיבל את השישייה בסבר פנים יפות ובאנרגיה מתפרצת. חברי הכנסת שהיו שם מספרים שבנט אמר כי אומנם לא הכיר אותם, אבל גילה שותפים שרוצים את טובת המדינה בדיוק כמוהו. ראש הממשלה לא הסתפק בזה וקיבל אחריות על כך שהיה חלק מהמחנה שעשה להם דה-לגיטימציה במשך שנים. אבל חברי הכנסת של מרצ לא חיפשו מילים יפות. הם רצו הישג שאפשר לחזור איתו הביתה לבוחרים. בנט היה נחוש לספק גם את זה ולצלוח את ההצבעה.
הוא לקח דף ועט והחל לקדם את הדרישה המרכזית שעד אותו הרגע עמדה בין מרצ ורע"ם לבין תמיכה בחוק: הוא הסכים לבקשה שהעלתה יושבת ראש הסיעה מיכל רוזין ולפיה כל מקרה ייבחן לגופו. במרצ העריכו שאלפי משפחות יזכו למעמד, לו רק יזכו לתשומת לב פרטנית. בנט חשב שזה סיכום סביר- מרצ תוכל להציג הישג והמילה האחרונה תישאר אצל שקד. הסיפור הזה מלמד כמה דברים חשובים על הקואליציה. ראשית, המנהיגים שלה, ובראשם בנט, נחושים לגרום לזה להצליח. הם מוכנים ללכת כברת דרך כלפי השותפים, גם אם ישלמו מחיר ציבורי.
חוק האזרחות והקרבות בכנסת - סיקור נרחב:
הלילה הדרמטי בכנסת: חוק האזרחות לא עבר, ח"כ עמיחי שיקלי הצביע נגד
מהומה בגלל קיזוז לח"כ שמתאבל על אחותו, ההסכם על חוק האזרחות נחשף
ימינה על הפלת חוק האזרחות: "פגעו בביטחון ישראל", הליכוד: "עסקה מושחתת"
בנט: "שיקלי נקלע לבלבול, ליבי איתו - נתניהו גרר אנשים כמו החלילן מהמלין"
שקד בריאיון ראשון אחרי נפילת חוק האזרחות: "הליכוד משקר, לא האמנתי שסמוטריץ' יצביע נגד"
הפשרה גם מלמדת שמרצ, רע"ם וחברים נוספים בקואליציה החליפו דיסקט והבינו שקואליציה זה עולם של פשרות. אפילו מוסי רז, שנחשב לסמן השמאלי במרצ, סיכם את השבוע במכתב לתומכיו שבו הוא מסביר מדוע החליט לתמוך - ומתריע שעוד אתגרים בדרך. אם ימינה ורע"ם הצליחו להגיע לפשרה בחוק האזרחות, הנושא הכי רגיש שיש, הם יצליחו בחלק גדול מאד מהנושאים.
אגב הסיפור הזה גם מלמד שלפחות בינתיים מנסור עבאס שולט בחבריו לסיעה. חברי כנסת שהצהירו במשך ימים שיצביעו נגד חוק האזרחות, גם במחיר של פירוק הממשלה, התיישרו ברגע האמת עם החלטות המפלגה. כך, למשל, ווליד טאהא הצביע בסופו של דבר בעד החוק אחרי שכתב לפני כשבועיים: "מדובר בחוק גזעני, אנטי דמוקרטי, שאיננו יכול לעבור בקולותיהם של רע"ם בכל מקרה". עבאס הצליח לשכנע את חבריו לסיעה שעדיף כ-2,000 משפחות ביד, משכולן יישארו על העץ.
ובכל זאת, הסיפור הזה מדליק לא מעט נורות אזהרה במסדרונות הקואליציה החדשה. ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד נוהג לומר שהקואליציה מסכימה על שמונים אחוזים מהנושאים, ותתמקד בהם. זה אגב הרבה יותר ממה שקידמו גנץ ונתניהו כשממשלתם כבר הפכה משותקת לגמרי. אבל השאלה היא מה כוללים אותם עשרים האחוזים הנותרים. השבוע התברר שבנושאים רגישים שנוגעים לסוגיות ביטחון וצבא אין לממשלה הזו רוב. נכון, לא מחליטים בכנסת על מבצעים צבאיים, אבל יהיה קשה לשתק לאורך זמן חקיקה שנוגעת לצה"ל כי רע"ם לא מוכנה להשתתף בה. לציבור הישראלי יש מעט סבלנות לסחר ומכר בנושאים האלה. השבוע נדחתה הצבעה על הוראת שעה שנועדה להילחם בתופעות ההשתמטות של חיילות שנתנו הצהרת שווא שהן דתיות. הועדה שהיתה אמורה לטפל בנערות רק הוקמה וכבר פורקה. זה לא פגיעה בביטחון המדינה, אבל מדובר בנושא שבנסיבות אחרות היה עובר בקלות. אם חוק הגיוס גם יתקל בקשיים האורות המהבהבים יהפכו לאדום בוהק.
בנוסף, הייתה פה טעות קשה של ימינה. בעוד שרע"ם ומרצ הצליחו להשליט משמעת סיעתית, בנט ושקד אילצו את השותפות שלהן להתפשר, ורק אחרי שאכלו את הדגים המסריחים גילו ששיקלי שוב ברח מהקואליציה. לו היו יודעים שאין להם את שיקלי, רע"ם הייתה מכופפת עוד חבר אחד. ימינה לא הצליחה לקרוא את המפה וקיבלה תזכורת עד כמה החיים בממשלת 61 עומדים להיות בלתי נסבלים.
נתניהו חש זאת היטב אחרי פרישת ליברמן מהממשלה ב-2018, כשהיה תלוי בחסדיהם של אמסלם, נגוסה ואורן חזן. בנט מוצא את עצמו כבר בשבועיים הראשונים מתחנן לאבידר - וגם מחזיר אנשים אחרי לוויות. הקואליציה ידעה זאת מראש ולכן נלחמה על החוק שיאפשר את פיצול הליכוד. כרגע אין מורדים פוטנציאלים, אבל בקואליציה מקווים שעצם האיום יגרום לחברי הכנסת של הליכוד לצבור ביטחון מול נתניהו ולפעול עצמאית אם שוב יידרשו להצביע בניגוד למצפונם.
השבוע תחגוג הקואליציה חודש. היא כבר תרמה לא מעט לקירוב לבבות בתוך המשכן - חברי כנסת שעד לא מכבר כלל לא הכירו בקיומו של השני, יושבים יחד ומגבשים פשרות. זה יפה, חשוב וראוי לציון, ועדיין, אם בנט לא ימצא דרך להגדיל את מרחב התמרון הוא אולי ישרוד, אבל יגלה שכל יום בממשלתו מרגיש כמו נצח.
