המאורעות המלווים את הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן, והתודעה המתעצבת בזירה הבינלאומית, היא של חולשה אמריקנית וגם של חולשת המשטרים המהונדסים בשיטות ובהתאם למתכון מערבי. במקביל, מתגבש נרטיב של עוצמת הסבלנות האסטרטגית ותקפות העמידה האיתנה והנחישות של גורמים ג'יהאדיסטיים. נרטיב זה כבר מוכח כמקור השראה לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי בזירה הפלסטינית. על רקע זה, דומה שמתבקשת השאלה: האם תסריט בדומה לזה המתחולל באפגניסטן צפוי להתרחש בזירה הפלסטינית, במיוחד אם וכאשר ישראל תפנה שטחים בגדה המערבית במסגרת הסדר עם הרשות הפלסטינית?
נסיגת ארה"ב מאפגניסטן - סיקור N12:
- הפיגוע הקטלני שהרעיד את אפגניסטן
- האפגנים עוקבים בדאגה אחר עליית משטר הטאליבאן החדש
- העיתונאית מתנגדת הטאליבאן שהצליחה להימלט מספרת על הזוועות
אכן, יש לשער שפינוי ישראלי את הגדה המערבית או חלקים ניכרים מהגדה יעורר, לפחות בטווח המיידי-קצר, חוסר יציבות בזירה הפלסטינית, ובוודאי ידרבן את חמאס לנסות ולהרחיב את השפעתו בשטחה. עם זאת:
- השתלטות חמאס, אם וכאשר, לא תתממש בלי מאבק בין כוחות הארגון לבין כוחות פת"ח/הרשות. (ובנוסף, מוערך שלניסיון של חמאס להרחיב את אחיזתו גם לגדה תתלווה הבערתה של זירת עזה).
- צפוי שהמאבק בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין כוחות הרשות בנסיבות של פינוי ישראלי נרחב בגדה ילבש אופי של מרחץ דמים. התשתית הצבאית של מנגנוני הביטחון של הרשות מבוססת וחזקה יותר בגדה מזו של חמאס וסביר כי ישראל לא תעמוד מנגד ותסייע להם.
- אמנם, לא ניתן לשלול אפשרות של התפרקות מנגנוני הביטחון. משמעותה תהיה אובדן שליטה מרכזית בגדה. כאן עשויים להתפתח מספר תרחישים, לדוגמה: (1) התלכדות חלקים מהמנגנונים עם כנופיות של התנזים (מיליציית פת"ח) למאבק משותף בחמאס; (2) פניה של פלגים למאבק כוחות אלה נגד אלה, על פי נאמנויות אזוריות/חמולתיות וקשר למוקדי כוח בשורות הרשות.
- סביר להניח שמאבק שיתפתח בגדה יגלוש לשטח ישראל, בין משום שאובדן השליטה המרכזית ישחרר רסן של גורמי טרור, ובין שבמטרה לחולל הסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית ואפילו כדי לגייס את ישראל להגנה על גורמי פת"ח מפני מאמצי חמאס לנשלם ממעמדם הפורמלי הבכיר.
הנתונים הטריטוריאליים, אלה שיגררו ו/או יאלצו את ישראל להתערב במקרה של גלישת אי-היציבות והיריבות הפנים פלסטינית לשטחה לאחר פינוי נרחב בגדה המערבית, כבר מלמדים על שוני מהותי בין מצבה של ישראל מול השטחים הפלסטיניים לבין מצבה של ארצות הברית ביחס לאפגניסטן. ארצות הברית יכולה לנטוש את אפגניסטן בלי הבט אחורה, הן על שום מעמדה כמעצמה ("יכולה להרשות לעצמה") והן משום שבינה לבין אפגניסטן אין סמיכות גיאוגרפית. לעומת זאת, בין ישראל לשטחים הפלסטינים לא מפריד אוקיינוס. ישראל תהיה ערוכה לאורך גבולה עם המדינה הפלסטינית - אם תקום, וסביר שתתערב ותגיב אם יתפתחו בה וממנה איומים על ביטחונה.
זאת ועוד: ניסיונות להשליך ממקרה אפגניסטן לעתיד להתרחש בזירה הישראלית-פלסטינית, בבחינת תמרור אזהרה מפני פינוי שטחים, מתמקדים בהיבט הביטחוני. אולם, לא יהיה זה נכון להסתפק בהקשר זה בלבד. יש להביא בחשבון את המצב הנוכחי בזירת הסכסוך, שבמסגרתו ישראל גולשת למציאות של מדינה אחת - על כלל המשמעויות הפוליטיות-חברתיות והערכיות השליליות המתלוות לכך. את אלה יש לשקלל ביחס להשלכותיה החיוביות של היפרדות מהפלסטינים, בין היתר מההיבטים של הצבת גבולות קבע לישראל, שידוד מערכות פוליטיות-חברתיות בישראל גופא, שיכוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני בטווח ארוך ובהקשר זה גם ביצור מעמדה של ישראל באזור.
אשר להיבט הפוליטי – גם כאן רלוונטי השוני בין המקרים. מראות הנסיגה מאפגניסטן עוררו מבוכה בחוגי הממשל ובקרב הציבור בארצות הברית, אבל אין לצפות בזירה האמריקנית מרי ומהומות רחבות היקף, בעד או נגד הנסיגה. לעומת זאת, יש להניח שפינוי בגדה המערבית, ואפילו שיח קונקרטי לגבי כוונות לעשות כן, יעורר בישראל פנימה מהומה רבתי הן ציבורית והן פוליטית. תידרש מידה ניכרת של נחישות, אורך רוח ואומץ לב פוליטי כדי להרגיע את הרוחות ולממש החלטות לגבי פינוי.
עוד קודם לכן, נדרשת הפקת לקחים לגבי תקפותן של ערבויות בינלאומיות והסתמכות על כוחות הביטחון הפלסטיניים ובפרט האפקטיביות של ההדרכה והחניכה שהעניקו ומעניקים להם מנגנונים בינלאומיים, המציגים עטיפה נאה אך תוכנם הוא לרוב חלול. קשה להעריך שהגורמים המקומיים יעמדו בפרץ ביום פקודה. מכאן, שהתרחשויות באפגניסטן מעניקות תוקף לתביעה הישראלית המוכרת כי בכל מתכונת של הסדר שיכלול פינוי בגדה המערבית, יישמר חופש הפעולה המבצעי של צה"ל באזור - אם יידרש לכך. בין היתר, קשה להעריך שישראל תאפשר לחמאס להשתלט על הגדה והמוקטעה, כפי שהטאליבאן השתלט על קאבול.
עם זאת, אין בכל אלה כדי למנוע חתירה להסדרים מדינים בין ישראל לפלסטינים, שפרושם היפרדות ויצירת מציאות של שתי ישויות מדיניות נפרדות. גם פתרונות למצב הקיים, שמציגים מתנגדי ההיפרדות, אינם מבטיחים היעדר אתגרים ביטחוניים. בכל מקרה, עדיף שהיפרדות תעשה בתיאום עם הרשות הפלסטינית במסגרת הבנות שיתלווה אליהן אופק מדיני.
>>> הכותבת הינה חוקרת בכירה ומנהלת המחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב