במשרד לביטחון פנים מינו פרויקטור מיוחד שירכז את האכיפה, הפעילו את ההסכמון, גייסו 1,600 פקחים ברשויות המקומיות – כל זאת כדי להגביר את אכיפת ההנחיות. תוצאות האכיפה, אחרי כל הצעדים הללו, הובילו למספרים שקשה להסכים איתם: בסוף השבוע האחרון (חמישי עד שבת), בממוצע ליום, חילקו במשטרה 50 דוחות בלבד על הפרת בידוד, 148 דוחות על אי עטיית מסכה ו-13 דוחות על הפרת הנחיות התו הירוק. סך הכול, בממוצע ליום, חילקו במשטרה 215 דוחות בכל הארץ.
במשרד לביטחון פנים טוענים שרק בתוך כמה שבועות ניתן יהיה לראות את תוצאות הצעדים שננקטים כעת. מבחינתם, אי אפשר לעשות 'זבנג וגמרנו'. מדיניות המשרד לביטחון פנים, ובראשו השר עמר בר לב, היא שלא צריך לרוץ אחרי אזרחים מתוך כוונה לאכוף, למשל, את החובה לעטות מסכות.
הבעיה עם החשיבה הזאת היא כפולה: מגפת הקורונה לא מחכה לנו. אין למחלה זמן להמתין עד שבמשרד לביטחון פנים יתחילו לראות את פירות האכיפה מהצעדים שהם עושים. הבעיה הנוספת, שמשום מה במשרד לביטחון פנים לא רואים די הצורך את המרכזיות והחומרה שלה, היא שהגענו למצב שחוץ מהחיסון אין עוד שום דרך נכונה ויעילה להתמודד עם התפשטות המגפה ועם הגידול בנתוני התחלואה.
זה קורה כאשר, למרבה הצער, אנחנו נוכחים לדעת שהחיסון הוא לא חזות הכול. כלומר, אי אפשר לנצח את המחלה רק עם החיסון. אין ספק שחייבים במקביל, וכבר עכשיו, לנקוט בכמה צעדי אכיפה משמעותיים על מנת שהציבור יבין שאנחנו במדרון. חשוב שהאסימון ייפול לאזרחים.
התחושה היא שהציבור עדיין לא מבין את זה די הצורך. רק אם המשרד לביטחון פנים, באמצעות המשטרה שהיא כרגע הגורם המוביל באכיפה, ישדרגו ובעיקר יחמירו את פעילות האכיפה ברחוב, במקומות סגורים ובכל ריכוז אחר של קהל, רק אז ורק כך אפשר יהיה, יחד עם החיסון, אולי לבלום את התפשטות המגפה.