זה נראה שקבינט הקורונה מתחיל לקבל את מנת הדחף שנדרשת לו כדי להוציא אותו מהאדישות. אחרי שבועות ארוכים של דשדוש, גמגום ובעיקר התמהמהות, צפויים השרים להחליט היום (שלישי) על החמרת ההגבלות כדי להיאבק בזן הדלתא האלים, שגורם לכך שבישראל מוכפלת כמות החולים הקשים כל עשרה ימים. עד עכשיו חיכו לנס, התפללו שזה לא יעלה, שהטבלה משקרת, שיקרה פה מה שקרה בבריטניה בסופו של דבר אחרי אינספור מאומתים וחולים קשה שהכבידו גם שם על מערכת הבריאות.
עם זאת, כמאמר הקלישאה, לונדון לא מחכה לנו וישראל סיפקה מודל התפשטות אינטנסיבי משלה. מספר המאומתים שובר שיא מדי יום ומספר החולים קשה לא מאותת טובות לגבי רף הספיקה של מערכת הבריאות. אלא שעד היום הסתפק ראש הממשלה בנט באמירות נרפות. האסטרטגיה שלו ושל קבינט הקורונה בראשותו הייתה לחיות עם הקורונה, לא להרוס את הכלכלה והעסקים. זה חשוב, בטח אחרי שנה וחצי כל כך קשות למשק, אבל נראה שבדרך - כל תמרורי האזהרה שהוצבו על ידי מומחי משרד הבריאות פשוט זכו להתעלמות מופגנת.
רק שלשום, במרווחים שבין הישיבות על התקציב, כינס בנט את ראשי המפלגות בלשכת ראש הממשלה ואותת להם את מה שקיווה שלא יצטרך לומר לעולם - סגר לחלוטין על הפרק. תקווה היא לא תוכנית עבודה. זה יפה, אבל צריך לזכור שמי שהסתמך על התקווה ועל ההמתנה הוא לא אחר מבנט עצמו, שבשבועות האחרונים אומר תחת כל עץ רענן שהכי קל ללכת למדיניות של סגרים, כפי שעשה לגישתו ראש הממשלה לשעבר נתניהו.
והנה, המציאות מתדפקת על שולחן ראש הממשלה בלשכתו בירושלים. המספרים לא עושים ספינים, הם לא מוטים מבחינה פוליטית והם אפילו לא מתקשרים לאלברט בורלא 22 פעמים ב-02:00 בלילה. מצב התחלואה בישראל מדאיג ועד היום קבינט הקורונה ישן שנת קיץ מפוארת, התמכר להחלטות "קלות". הכול כדי לבדל את עצמו מהממשלה הקודמת שבהיעדר חיסונים הגיע כמו מרבית מדינות העולם למצב של סגרים מתמשכים.
זה לא שלא היה מה לתקן מהממשלה הקודמת. רשימת המחדלים שם הייתה ארוכה, אבל זה לא מייתר את מפגן ההתכחשות של שרי הקבינט בשבועות האחרונים. החל משרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שעד לא מזמן אמרה שאין גל רביעי והכול פונקציה של מספר הבדיקות (מעניין אם היא חושבת כך גם עכשיו), עבור בשרת הכלכלה אורנה ברביבאי שביקשה בעיקר לדבר על פתיחות והקלות, ופחות על הגבלות והחמרות. דרך שרים אחרים שעיניהם טחו מלראות את תמונת התחלואה רק בגלל שהמספרים עדיין רחוקים מרף הספיקה של מערכת הבריאות.
קבינט המומחים שהתכנס אתמול, ובו חברים גם כאלו שגישתם איננה ניצית, הגיעה למסקנה חד משמעית - לא ניתן לעצור רק כשמגיעים לרף הספיקה כיוון שאז עלול להיות מאוחר מדי. יש מרחק בלימה שצריך לקחת אותו בחשבון. לכן, אם רוצים לעצור, צריך לעשות זאת מספיק זמן לפני. החמרת ההגבלות עליה יחליט היום קבינט הקורונה כוללת: מסכות באוויר הפתוח בהתקהלויות, תו ירוק מוקפד יותר והדוק יותר (הגיע הזמן להמית מות נשיקה את "התו השמח" המגוחך), והחמרה נוספת של הדרישות כלפי החוזרים מחו"ל. כל אלו הן רק השלב הראשון.
במציאות הנוכחית, כפי שזה נראה כרגע, יהיה מאוד קשה להימנע מסגר בראש השנה. הוא לא יהיה קצר ואפקטיבי, אלא ארוך וחמור. זה טבעו של סגר. במקביל, הממשלה שמה את כל יהבה על החיסון השלישי של בני ה-60 ומעלה. זו טעות. גם אם יהיה שם קצב מרשים, עדיין, ישנם מיליון ישראלים שאפשר לחסן במנה ראשונה ואלו עדיין לא התחסנו. החלק הארי שבהם הוא לא מכחיש קורונה, הם לא מתנגדי חיסונים שסבורים ש-GPS מוחדר למנות של פייזר. אלו אנשים שפשוט מערכת הבריאות ומערך ההסברה הכושל לא הצליחו להגיע אליהם.
זאת אמורה להיות העדיפות הראשונה כיום של ממשלת ישראל. במקום זאת, עד עכשיו, מעדיפים בקבינט לשבת על הגדר, לחכות, לראות אולי נס בכל זאת יהיה פה. אלא שלמרבה הצער, לא חג החנוכה מתקרב, אלא ראש השנה. כפי שזה נראה כרגע, הוא ייראה בדיוק כמו ראש השנה הקודם.