טכסי הפתיחה הרשמיים של שגרירות ישראל באבו-דאבי והקונסוליה בדובאי, וביקורו של שר החוץ יאיר לפיד שם מעוררים התרגשות ושמחה על כך שהיחסים בין ישראל ומדינות המפרץ כבר לא נמצאים מתחת למסך הרדאר, אלא יצאו לאור. במקביל, היא מעוררת גם תחושת אכזבה על כך שאת הדברים שישראל השיגה באיחוד האמירויות במשך שנה בלבד היא לא השכילה להשיג עם מצרים וירדן במשך עשרות שנים.
סיקור n12:
- הערכה: בנט יבקר באיחוד האמירויות בשבועות הקרובים
- לפיד מודה לנתניהו באיחוד האמירויות: "הארכיטקט של הסכמי אברהם"
כל מי שמכיר את האזור ואת מפת האינטרסים הסבוכה שלו יודע עד כמה היחסים הביטחוניים-צבאיים-מודיעיניים בין ישראל למצרים וירדן קריטיים לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, אבל במשך שנים הסתפקנו בכך. הייתה לנו נטייה לקבל בהבנה את הטיעונים המצרים והירדנים שהסבירו שמבחינה פנימית כל ניסיון להעמיק את הקשר בין העמים – בין אם מדובר בקשרי אקדמיה, כלכלה, חקלאות או תרבות בין אנשים – יערערו הן את שלטון המנהיגים במדינות אלה והן את שיתוף הפעולה הביטחוני ועצם קיומם של ההסכמים.
האמת היא שאין דבר רחוק יותר מהאמת. זהו צו השעה לשנות את כיוון הספינה, מכיוון שאין לנו עוד זמן לבזבז. כבר עשור מאז שהמונים תקפו אותה בשנת 2011, שלשגרירות ישראל במצרים אין מבנה רשמי והיא פועלת מתוך בית השגריר. במשך תקופה ארוכה השגריר בכלל לא ישב בקהיר אלא פעל מירושלים, כפי שהיה גם בירדן.
לא תמיד זה היה כך. אני זוכר היטב איך בשנת 1986, כצוער במשרד החוץ, חברי ואני נסענו לקהיר והיינו יכולים להתהלך בצורה חופשית בשוק חאן אל-חלילי וברחובות קהיר כמעט ללא אבטחה. היום זה מדע בדיוני.
אי אפשר לקדם יחסים אמיתיים כאשר הציבור ברחוב רואה בישראל מילה גסה וכאשר המנהיגים עושים ככל שביכולתם על מנת להצניע את שיתופי הפעולה. עלינו להסתכל מזרחה, למפרץ הפרסי כדי לראות איך זה כן יכול לעבוד. במדינות המפרץ אנו רואים אינספור ביטויים לכך, בעידוד מנהיגי המדינות, מאז חתימת הסכמי אברהם – שיתופי פעולה אקדמיים בין מוסדות מקבילים, יוזמות עסקיות וכלכליות, קשרי תיירות ובקרוב צפוי אף להיפתח בדובאי מרכז לקהילה היהודית. המנהיגים שם יודעים שחיזוק הקשרים עם ישראל בכל התחומים טוב למדינות ולעמים ופועלים על מנת להנחיל מסר זה גם לאזרחיהם.
כיום יש סיכוי לנסות ולתרגם את הסכמי השלום עם מצרים וירדן ליחסים אמיתיים בין העמים, כפי שאנו רואים באיחוד האמירויות ובחריין. שיחת הטלפון שהתקיימה השבוע בין ראש הממשלה נפתלי בנט לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי פותחת פתח לשיתופי פעולה בשלל תחומים אזרחיים ועל ישראל לא לוותר על כך.
זה לא יהיה מהיר וייקח שנים לשנות את הגישה ברחובות מצרים וירדן, אך חייבים להתחיל בכך. כבר איבדנו דור שלם מאז שנחתמו ההסכמים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד דורות נוספים.
>>> הכותב הוא יו"ר מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, בבריטניה ומנכ"ל משרד החוץ