נפתלי בנט מספר שהרגע המכונן שגרם לו ללכת לפוליטיקה היה בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. "הושארנו לבד בשטח, היה בלבול. הקברניטים לא ידעו מה הם רוצים להשיג", כך אמר סרן נפתלי בנט לפני 15 שנה ונראה שכך נפתלי בנט, ראש הממשלה היום. הוא שוב נשאר לבד. הזמן רץ גם כשלא נהנים. נותרו לכל היותר 700 ימים לנסות ולהוכיח אחרת.
הקרבות בכנסת - סיקור N12:
- החוק ל"פיצול הליכוד" עבר: עוד לילה סוער בכנסת
- חוק האזרחות נפל - מה עכשיו?
- בנט: "שיקלי נקלע לבלבול, האופוזיציה פגעה בביטחון"
זה התחיל בהצהרה לתקשורת סטייל ביבי על רקע המטוס בנתב"ג, או אז הבטיח בנט להילחם בקורונה. זה המשיך בהודעה המוקפדת לתקשורת לפיה בנט שוחח עם מנכ"ל פייזר כמה פעמים (לא רק פעם אחת) כדי להראות שבורלא עונה לא רק לביבי.
"הביבי סטייל" הגיע לשיא בישיבת הסיעה. או אז אמר בנט: "המרחק בין לשכת ראש הממשלה לבין הכנסת הוא שתי דקות נסיעה, אבל לפעמים מרגיש כמו כוכב אחר. זה המרחק בין להזיז דברים לבין המשחקים הילדותיים". בנט, כיאה לסיסמה לפיה בא לעבוד, מגלה שהכנסת 'דופקת' את העבודה ואת הזמן גם יחד.
המסע בעקבות ההכרה הציבורית
האופוזיציה טוענת שיש כאן ראש ממשלה לא לגיטימי. הוא "גנב" קולות ומפלגתו, מפלגת השלטון, קטנה אפילו מזו של מפלגת הגמלאים מהכנסת ה-17. אני כופר בטענה שזה "לא לגיטימי". זה לגיטימי כי החוקים הפרלמנטרים מאפשרים זאת. השאלה האמיתית היא, נוכח חולשת הממשלה, היא האם העומד בראשה יוכל לזכות בהכרה הציבורית שהוא כה מייחל לה. אירועי ליל ההצבעה על חוק איחוד משפחות הצביעו על כך שלפחות בינתיים, זה לא כל כך הולך:
- "נעביר את החוק כלשונו" - הבטחה שלא קוימה. החוק שונה במהלך הלילה במסגרת הפשרה עם מנסור עבאס.
- "אני מאמין שנצליח להעביר את החוק" - האמונה של בנט לחוד והמציאות לחוד.
- "נהפוך את ההצבעה להצבעת אמון" - תרגיל שהפך את ליל ההצבעה על חוק האזרחות לכישלון כפול: גם הפלת החוק וגם היעדר רוב שמאמין בממשלה.
אלה הכישלונות הנקודתיים שמבחן המנהיגות של בנט, אבל אפשר כבר עכשיו להצביע על שלושה נדבכים מרכזיים שישפיעו על מעמדו של ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל:
- התנהגות האופוזיציה: במהלך העוד לילה לבן השבוע בכנסת, שמעתי את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן מכנה את בנט "ראש ממששת המנדטים". ונתניהו? נתניהו מכנה את יורשו בשם "בנט". ככה, נטול כל תואר נוסף. הללו במפגיע מקטינים אותו עד דק.
- התנהגות החברים לקואליציה: איפה היו אלה המכונים בתקשורת "המאסטרים" הפוליטיים. זאב אלקין, שיודע לחשוב קדימה (טוב, הוא היה גם במפלגה הזו) וגדעון סער שבקריצה יודע ליישר את כל הספסלים. מדוע החברים נתנו לבנט-שקד להתבזות כך ולהיראות כזוג טירונים? האם מבחינתם המשימה הושלמה בעצם סילוקו של נתניהו ואולי לאיש מהם אין בכלל אינטרס שיצליח?
- סמנטיקה: לא רק שנפתלי בנט הצטרף למתבלבלים וקרא לנתניהו "ראש הממשלה", אלא גם כשפנו מעל דוכן המליאה לראש הממשלה, הראש התבלבל ובנט חשב שהפניה היא...לנתניהו. מנהיגות לא מקבלים, מנהיגות לוקחים. הגם כשמדובר בדברים הקטנים.
בינתיים נפתלי בנט מתקשה לצלוח את מבחן המנהיגות, אך מנגד נתניהו יצטרך עוד להזיע קשות כדי להפילו. ספק אם יצליח, הרי לא די בהצבעת אי אמון - צריך גם להצביע אמון בממשלה חלופית. סביר להניח שנראה את הממשלה נמנעת, עד כמה שאפשר, מלעלות על מוקשים (יהיו שיטענו שתהא זו ממשלת שיתוק) עד ליום הקובע: חוק התקציב.
חבר הכנסת דודי אמסלם שאל בלילה מהיכן ליברמן יתן לעבאס את כל המיליארדים שהובטחו לו על פי ההסכם הקואליציוני. בהחלט שאלה שאלתית. והיה ולא, האם חבריו לסיעה של עבאס שוב יימנעו בהצבעה? האם הרשימה המשותפת תלך שוב עם האופוזיציה כדי להביך את עבאס? זה בהחלט ריאלי, אבל עוד חזון למועד. בנט אמנם התחיל חלש וממשיך עוד יותר חלש, אבל מוקדם להכריע. גם נבחרת דנמרק הפסידה פעמיים בשלב הבתים ובכל זאת העפילה לחצי הגמר.