בטני התכווצה כששמעתי את ח"כ גלית דיסטל מכנה את נפתלי בנט וגדעון סער כ"טפילים על אורגניזם", רק משום העובדה שהעזו ללכת לממשלת אחדות לאומית בדיוק כפי שעשה שנה לפני כן נתניהו, ששריין אותה למקום העשירי ברשימה לכנסת. אם ראש הממשלה ושר המשפטים החדשים מכונים "טפילים" על ידי אשת אמונו של נתניהו, מי ימנע משותפו הנצחי, ח"כ מאיר פורוש, לכנות את חבר הכנסת החדש גלעד קריב כ"חזיר הפושט טלפיים", רק משום שתפיסת היהדות שלו שונה.
כמו יד מכוונת מלמעלה החלו צרורות של דימויים והשוואת משפילות באמצעות כרזות המופצות בקבוצות התמיכה של נתניהו, בהם נראים בנט ושקד כקופים מכוערים. יאיר נתניהו הצמיד בקביעות אימוג'י של נחש לכל איזכור של גדעון סער, ובני גנץ זכה לתיאור המשפיל כלא שפוי.
לצד המוטיב החוזר של הצגת יריבים פוליטיים כחיות מסוכנות או כמי ששפיותם מוטלת בספק, וכסכנה לקיומה של המדינה, פועל מוטיב נוסף המשתמש בהקטנת הצד השני באמצעות מיזוגניה ושוביניזם כפי שבאה לידי ביטוי נגד ח"כ עידית סילמן. סילמן היא אישה בת 40 ואם ל-3 ילדים הנדרשת מצד יריביה להתנהג כ"ילדה טובה" או "ילדה קטנה".
קווים אדומים שאפילו טראמפ לא חצה
תעמולה שלילית היא אינה דבר נעים. אף אדם אינו אוהב כינויי גנאי המוצמדים לשמו ומקנים לו תכונות המגדירות באופן מעוות את אישיותו. דונלד טראמפ, פוליטיקאי לא מנומס במיוחד, הקפיד להצמיד ליריביו השונים תכונות אופי מעצבנות ומעליבות כמו "ברני המשוגע", "הילרי הנוכלת", "אליזבת' הטיפשה", "מרקו הקטן" וכמובן הכינוי הבלתי נשכח "סליפי ג'ו ביידן".
כינויי הגנאי הצליחו לשלהב את תומכיו, להוציא את יריביו משלוותם ולחלחל לבוחרים המתנדנדים מסרים רעילים המביעים זלזול ביכולתם של יריביו הפוליטיים לעמוד בדרישות המקצועיות הנובעות מתפקידם. טראמפ היה בוטה וגס רוח, אבל כינויי הגנאי שהצמיד ליריביו, וגם אלו שהצמידו לו יריביו כמו ליצן ואידיוט, שיקפו זלזול ביכולתם ובהתאמתם לתפקידים השונים בהם כיהנו. הם אינם נעימים או נוחים, אבל משתייכים למרחב הלגיטימי של חופש הביטוי בעולם המודרני.
חילופי השלטון בישראל נתנו את האות להשתוללות חסרת גבולות מצד חברי כנסת, שאך הגיעו לבית הנבחרים וכבר עומדים בראש המהלך להשפיל את עמיתיהם, להקטין אותם ולמעוך את כבודם המקצועי והאישי. מסע ההסתה, שנפתח עם השבעת ממשלת בנט-לפיד, נועד לסווג נבחרי ציבור שאינם מזוהים עם המחנה הפוליטי של נתניהו בקטגוריה נבדלת של תתי-אדם המשולים לחיות מסוכנות, ארסיות או טורפות.
ממשלת השינוי והריפוי שהקימו בנט ולפיד התחייבה להושיט יד לפיוס לאומי, אחרי שנים של תיוג השמאל כבוגד והימין שאינו ביביסטי כמסוכן לקיומה של המדינה. עם זאת, פיוס לאומי אינו הרכנת ראש והתעלמות מסימנית מדאיגים של הסתה והשפלה. פיוס לאומי חייב לכלול קביעת קווים אדומים בחוק נגד אלו שאינם יודעים גבולות.
בנט, לפיד וסער אינם טפילים, שותפיהם אינם חזירים ויש להגדיר הפצת "תעמולת ספארי" כמעשה הסתה פלילי. חברי כנסת צריכים לדעת שחוק החסינות לא יגן עליהם. עדיף שיאמצו לקסיקון ביקורתי חריף אך לגיטימי ולא - יועמדו לדין.