אלו רגעים קשים לכולנו. התמונות הנוראיות ממירון מטלטלות, אבל יש כאן גם זווית אחרת שכדאי לבחון: אחרי שנה של קורונה שפירקה את החברה, שהעמיקה והציפה תהומות של פיצול ופירוק, כולנו התאחדנו ביום אבל לאומי. הרבה תרמו דם, אין הפרדה בין דם לדם. זו קריאת השכמה, כמעט אחרונה, שבה אנחנו נקראים לזכור שקמה מדינה, שהיא הריבון.
זהו רגע שבו צריכה להיות ברית אחים שבה הקיצוניים יקבלו את עונשם. ועדת חקירה חייבת לקום לא כדי לחפש אשמים, אלא כדי להציל חיים. יש לנו זיכרון קצר, אל תתבלבלו. בשנה הבאה זה יראה אותו דבר בדיוק, אלא אם יטלטלו את המערכות, יענישו, ירשיעו. רק אם יפטרו, ירחיקו, יבהירו שיש אשמים - יצילו את המתים הבאים.
מי שלא מקים ועדה עם מסקנות קשות, גוזר גזר דין מוות על המתים הבאים. היהדות אינה דת המקדשת את המוות, אלא את החיים. היהדות היא דת של אנשים, ומי שחושב שיש מצווה דתית שמסכנת חיי אדם, לא למד יהדות. כדי להציל חיים אסור לערב את הכאוס הפוליטי בתוך הסיפור הזה.
התרגלנו למות יחד. עכשיו זה הרגע שבו עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו כדי לחיות, עוד שנים רבות, יחד. יתכבדו מנהיגי כל המפלגות ויודיעו י-ח-ד שלמען הילדים שלנו הם מקימים ועדת חקירה.
אחראי - עד שתוכח אשמתו
לצד הצורך בוועדת חקירה, בואו נתבונן רגע פנימה. לצד האבל העמוק, הקורע, המטלטל, הפוצע - בואו נאמר בקול:
- קבר הרשב"י הוא לא אתר חרדי, תל אביב היא לא עיר של החילונים. מדינת ישראל היא של כולנו. העובדה שהסכמנו לחלק את הארץ, לתת לכל קהילה את המקום שלה, היא החטא הגדול מכולם. הפקרנו את החובה לבנות מדינה של כ-ו-ל-ם. פעלנו לפי תוכנית החלוקה. החלטנו, באופן שערורייתי, להפריט את הארץ. להקים קנטונים.
- נתנו לעסקנים להפוך לאימת השלטון. אנשים רעים שבמתק שפתיים גנבו, ניכסו ושלטו. בשם האל הטוב עסקו בכסף ובכבוד. הם חייבים לשאול את עצמם האם יש בכוחם לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". אלא שאלות שאינן נוגעות לבתי משפט ולוועדות חקירה. אלו שאלות מוסריות ומצפוניות. גם אם תסתתרו, 45 פנים ושמות ילוו אתכם יומם וליל.
- אנחנו, האזרחים, יודעים לחיות יחד. הלכנו לתרום דם, התנדבנו וחילקנו לכל דורש. לא שאלנו מאיזו קהילה באו המתים, ידענו מיד שהם אחינו. אנחנו יודעים שאנחנו בני עם אחד. כל המאמץ של המנהיגים השונים, היודעים לפלג ולפצל, להשניא ולהפריד - מנצלים אותנו. אנחנו כאן ביחד, לא יעזור. יגורו כאן בני כל הקבוצות והשבטים. בידינו להפוך את המקום הזה לגן עדן.
- זה לא רק ועדת חקירה. היא כשלעצמה חשובה ונדרשת, אבל למעלה ממנה נדרש מאיתנו חשבון נפש לאומי. השנתיים האחרונות מהווים תמונת מראה למי שאנחנו, לאן הגענו, איך אנחנו מתנהגים.
אני איש אמונה. אני מאמין שאם קרה משהו במשמרת שלי, גם אם אני לא אשם, אני חייב בחשבון נפש. אם זה קרה במשמרת שלי - אני חייב לשנן את דברי חכמים: "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב". ואני - אני תמה שאיש לא מקבל אחריות.
יפה אמר השר לביטחון פנים: "מקבל אחריות, אך היא לא בהכרח אשמה". אתה צודק, אולי אתה לא אשם. אולי גם אחרים לא אשמים. עם זאת, זה קרה אצלכם, וזה מחייב חשבון נפש עמוק שלכם, של כל האחראים.
>>> הכותב הוא שר החינוך לשעבר, נשיא תנועת "פנימה"