משרד הפנים האירני הודיע כי לאחר ספירת יותר מ-90% מהקולות זכה אברהים ראיסי בלמעלה מ-50% מהקולות הנדרשים כדי שלא יהיה סיבוב שני, וכי הוא הנשיא הבא של אירן. הנשיא המכהן, רוחאני, כבר הלך למשרדו של ראיסי, המכהן כראש הרשות השופטת, כדי לברכו על הזכייה. פורמלית יסיים רוחאני את כהונתו ב-3 אוגוסט והנשיא החדש ימנה את הממשלה הבאה עד מחצית אוגוסט.
בשיטת הבחירות הנהוגה באירן, למעט הכנסת הפתק לקלפי שהיא מעשה אישי של כל מצביע, התהליך כולו מפוקח ומנוהל על ידי המנהיג העליון, חמינאי. רשימת המועמדים המורשים להתמודד נקבעת על ידי מועצת שומרי החוקה (מחציתם שופטים דתיים שמתמנים על ידי המנהיג ומחציתם עורכי דין המתמנים על ידי ראש הרשות השופטת ונבחרים על ידי הפרלמנט). הפעם דאג המשטר לוודא שאף גורם שאינו שמרן ונאמן למשטר לא יאושר לרשימת המועמדים הסופית.
דרמטית ביותר בהקשר זה הייתה פסילתו של מי שכיהן שנים רבות כיו"ר הפרלמנט, עלי לאריג'אני, בשר מבשרה של המהפכה האסלאמית. רבים באירן קראו להחרמת הבחירות וראשי המחנה הרפורמיסטי נמנעו מלהצביע על מועמד מועדף ובכך עודדו החרמת הצבעה של תומכיהם.
ראיסי, בן 61 ויליד העיר הדתית משהד, ידוע בעיקר בתפקידו כסגן התובע של טהרן בשנות ה-80 וכמי שהיה שותף להוצאתם להורג של אלפי אסירים פוליטיים. בעקבות מינויו לראש הרשות השופטת בשנת 2019 הוטלו עליו סנקציות אמריקניות על ידי ממשל טראמפ, הנמשכות גם כיום.
בשנים האחרונות השקיע מאמצים רבים לשפר את דימויו בציבור האירני. בחירתו משלימה את תהליך ההשתלטות של המחנה השמרני המקורב למנהיג ולמשמרות המהפכה על מוסדות השלטון המרכזיים. תהליך זה, שהובל על ידי המנהיג עצמו, נועד להבטיח כי המהפכה האסלאמית תמשיך להיות מובלת על ידי גורם אסלאמי קיצוני ונאמן לדרכם של המייסד חומייני והמנהיג הנוכחי, חמינאי בן ה-82, אשר במהלך הקדנציה בת 8 השנים הצפויה לראיסי עשוי לעזוב את הבמה הפוליטית.
לחמינאי עצמו אין יורש ברור ורבים רואים במהלכי המשטר להביא לבחירתו של ראיסי כנשיא כמהלך שנועד להציבו בעמדת מפתח חשובה ליום בו תידרש בחירת המחליף למנהיג העליון. ראיסי מיעט להתייחס לסוגיות של מדיניות חוץ וספציפית בשאלת החזרה להסכם הגרעין. במעט שאמר בעניין זה הביע תמיכה בשיחות בהתאם לעמדותיו של המנהיג ובכך למעשה הבהיר כי הקובע בעניין זה יישאר חמינאי.
ברקע הבחירות, הסתיים סבב השיחות השישי שמתקיים בווינה בניסיון להחזיר את ארה"ב ואת אירן להסכם הגרעין. גורמי המשלחת האירנית הקפידו להדגיש כי השיחות תימשכנה גם אחרי הבחירות ונשמעו כבר דיבורים על מפגש בשבוע הראשון של יולי, אולם ההחלטה על כך הייתה ונותרה בידיו של המנהיג וזו אינה ברורה.
גורם אמריקני בכיר הבהיר כי "זה יהיה מדאיג אם השיחות תיגררנה עד אוגוסט", וכי "אם הצדדים לא יגיעו להסכם לפני שתוקם ממשלה חדשה באירן, המצב יעלה תהיות רציניות בנוגע למסוגלות הצדדים להשיג הסכם, וככל שהזמן יעבור ללא פריצת דרך כך הסיכויים שהשיחות יצליחו יפחתו". דברים אלה משקפים את סימן השאלה הנמשך לגבי כוונותיו של מנהיג אירן ומעלה את השאלה האם השיחות המתקיימות מזה למעלה מחודשיים נועדו להשיג הסכם, תוך נכונות לפשרות המתחייבות, או שהן בבחינת משיכת זמן שבמהלכה ממשיכה תוכנית הגרעין של אירן להתקדם.
לסיכום, בחירתו של ראיסי המקורב למנהיג ולמשמרות המהפכה למשרת הנשיא הבא של אירן אינה מבשרת שינויים אפשריים במדיניות השמרנית והקיצונית של אירן בכל הקשור להמשך קידום האינטרסים שלה במזרח התיכון, עמדותיה מול ישראל ויחסה לזכויות אדם.
הכותבת הינה חוקרת בכירה וראש תוכנית אירן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. בעבר היא כיהנה כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין במוסד.