כשבועיים לפני רצח רבין, כשהאווירה ברחובות הייתה קשה, אלימה, מאיימת, הוזמנה קבוצת עיתונאים, ואנוכי בתוכם, לפגישה עם ראש השב"כ כרמי גילון בחדר מלון בתל אביב. גילון, חמור סבר ומודאג, דיבר איתנו ברחל בתך הקטנה.
"המצב קשה וחמור", הוא אמר. "אני מנסה לעצור את ההידרדרות ואת הסחף האלים הזה. נפגשתי עם רבנים, עם פוליטיקאים. עד הנשיא הלכתי. מכולם ביקשתי להרגיע את הרוחות. לא בטוח שהצלחתי כי ההסתה נמשכת ואנחנו פוסעים לעבר משהו חמור, וגם לכם (לעיתונאים) יכולה להיות השפעה מצננת".
ראש השב"כ דאז סיפר לנו שהוא פנה גם לנתניהו שאומנם נפגש איתו אבל לא עשה מעשים של ממש כדי לעצור את הסחף. נזכיר - אלה היו ימים שרבנים פרסמו כתב דין מוסר על רבין כחלק מהסתה מתמשכת.
נשאלו באותו מעמד כמה שאלות אבל זו הייתה בסך הכול פגישה לא ארוכה ואיש איש התפזר לביתו. במשך שנים שמרתי את הפנקס שבו רשמתי את דבריו ואני אומר אותם עכשיו כאן.
שבועיים בערך אחר כך נרצח ראש ממשלה בישראל. קראתי אמש את הודעת ראש השב"כ הנוכחי נדב ארגמן וזה מציף אצלי את הפגישה ההיא שהייתה. אותה נימה, אותה התבוננות במציאות ואותה הבנה שמשהו רע יכול להתרחש.
טוב עשה ארגמן שפרסם את הדברים. לגילון באותן השנים לא הייתה רשת שיוכל להוציא בה הודעות ולהפיץ אותן אלא רק לדבר עם עיתונאים שיהדהדו את דבריו. לצערי לא הידהדנו את הדברים מספיק אז. זה לא זכה לכותרות והסוף ידוע והמציאות כאילו משחזרת את עצמה.
לבית הספר שבו לומדים ילדיה של איילת שקד מגיעים בימים האחרונים פעילי ימין קיצוניים שצועקים בנוכחות הילדים: "אמא שלכם בוגדת" ועוד קריאות וגידופים מן הסוג הזה. כך שאם מישהו עדיין מערער אז עצרו רגע ותבינו - הגענו ממש לנקודה הזו שאז ב-95' הביאה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.