בשנת 2009, אחרי שבנט סיים את דרכו בלשכת נתניהו, הוא חיפש את האתגר הבא. אחת האפשרויות הייתה לכהן כמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, שבראשו עמד בזמנו משה בוגי יעלון - תפקיד בכיר אבל עדיין פקידותי, כזה שבו עובדים קשה ובסוף נותנים את הקרדיט לשר הממנה. אלא שהמינוי של בנט טורפד על ידי בני הזוג נתניהו שרצו לקפד את ראשו של בנט, והאחרון פנה לבסוף לניהול מועצת יש"ע, התפקיד הציבורי והפוליטי הראשון שלו. השאר כבר היסטוריה.
הדפוס הזה, שבו נתניהו מנסה לגמד את בנט ובכל פעם מגלה שזה חוזר אליו כבומרנג, נמשך במשך קרוב לעשור וחצי. נתניהו מנסה לבעוט את בנט מהחלון ומגלה שהוא חוזר בדלת הראשית. זה קרה כשנתניהו ניסה להשאיר את בנט באופוזיציה בשנת 2015 וקיבל אותו ואת שקד במשרדי החינוך והמשפטים, ושוב כשנאלץ לתת לו את תיק הביטחון עבור 3 מנדטים - מחשש שיברח לגנץ.
סיקור המנדט להרכבת הממשלה ב-N12:
יאיר לפיד קיבל את המנדט להרכבת הממשלה
המטרה - לסגור ממשלה בתוך פחות משבוע
האתגר של ממשלת בנט-לפיד: להימנע מעוד מתנגדים
זה קרה, כמובן, בסבב א' של הבחירות כשנתניהו עבד סביב השעון בניסיון להקטין את ימינה, וגילה שאין לו 61 מנדטים כי המפלגה נותרה מתחת לאחוז החסימה. והנה שוב, רק לאחרונה, נתניהו סירב למנות את בנט לתפקיד שר הבריאות והחליט לא להכניס את ימינה לממשלתו. הוא קיבל אותה במקום כסיעת אופוזיציה בועטת, שהפכה כעבור חודשים בודדים ללשון המאזניים שבכוחה לאיים על נתניהו.
גם הפעם נתניהו עשה מול בנט כל טעות אפשרית. תוצאות הבחירות הבהירו מעל לכל ספק שלנתניהו אין ממשלה, ועדיין במקום לפעול מיד לסיכול ממשלת בנט-לפיד, הוא הכשיר אותה במו ידיו. זה התחיל בניסיון של נתניהו לצרף אליו את סמוטריץ' ורע"ם בו זמנית. בליכוד הפעילו לחץ על הרבנים ועל חברי הכנסת של הציונות הדתית. אין אדם אחד במערכת הפוליטית שלא נחשף לניסיונות האקטיביים של נתניהו להקים ממשלה עם עבאס. אם לנתניהו מותר, מדוע לא לבנט?
כתבות נוספות ב-N12:
המפתחות בידי ימינה: הח"כים שיכריעו אם תקום ממשלה
הקלטות איילת שקד: "נתניהו ואשתו כמו דיקטטורים"
האיום של בנט לח"כים לגבי ממשלת האחדות
זה המשיך גם השבוע: ביום שני הצהיר נתניהו שהוא מוכן לתת לבנט את המקום הראשון ברוטציה. אותו "ראש סיכה עם שבעה מנדטים", כפי שהגדיר זאת נתניהו במסיבת עיתונאים רק לפני שבועיים, הפך פתאום למועמד ראוי לראשות ממשלה. בתוך ימים עברנו מ"יריקה בפרצופה של הדמוקרטיה" לדבר הנכון למדינת ישראל. כל עוד זה בצד שלו כמובן. ההכשר ניתן, ובנט כבר יוכל לעשות איתו מה שיחפוץ.
הוויתור הפומבי כבר נעשה, אבל נתניהו לא גזר את הקופון. הוא החליט לא להמליץ על בנט ושלח אותו ישר לזרועות של לפיד. התקדימים האלה לא נוגעים רק לבנט ונתניהו. המינופים הפוליטיים שהגה בנט עוד ישמשו רבים אחרים. גם בעתיד שר ביטחון יוכל להתמנות עם שלושה מנדטים, וכל מנהיג מפלגה עם מספר חד ספרתי של מנדטים יוכל לנסות לסחוט ראשות ממשלה.
אבל הדפוס הזה, שעד היום שירת את בנט, עלול הפעם לחזור אליו כמו בומרנג אם לא יידע לקבל החלטה ברגע הנכון. מקורביו אומרים שהוא בשל להתקדם לעבר ממשלת אחדות - אבל הזמן עובר וממשלה עוד אין. הזמן פועל לרעתו בכמה וכמה מובנים: היכולת להקים את ממשלת השינוי תלויה בכל אחד מחברי הכנסת של ימינה. כל יום שעובר מגביר את הלחץ עליהם ומאפשר לליכוד להעלות הצעות שיקסמו להם הרבה יותר מאשר ממשלת האחדות. אם בנט היה מקבל החלטה מהירה, סביר להניח שלא היה מאבד גם את ח"כ עמיחי שיקלי.
שלא תהיינה אי הבנות, אצביע נגד הקמת ממשלה יחד עם המשותפת ומרצ בדיוק כפי שהתחייבנו לבוחר. יום נעים
— עמיחי שיקלי - Amichai Chikli (@AmichaiChikli) May 6, 2021
גם הסנטימנט הציבורי כלפי בנט עוד יכול להשתנות. כרגע הוא נתפס כמי שמשתמש בכוחו למנוע בחירות נוספות, אך אם יגזים בניסיונות המינוף ייתפס כמי שמנסה לעשות אקזיט ציני על גב הבוחרים ולשבש את רצון הבוחר. בנוסף, אם לא תקום ממשלה בסוף הדרך, בנט יגיע לבחירות במצב מסוכן מאוד מבחינתו. הבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה למנוע סבב נוסף, ואם לא יצליח יצטרך להמציא את עצמו מחדש. בעידן הפוסט-קורונה זה יהיה מאתגר מאוד.
זהו, רגע האמת של בנט הגיע. את הפרחים הוא צריך לשלוח רק למקום אחד - לבלפור. האנשים שכל כך לא רצו אותו שם כמנהל לשכה עוד עשויים לקבל אותו כראש הממשלה. הם סללו לו את הדרך, עכשיו זה בידיים שלו להגיע ליעד.
