המקרה המזעזע שהתרחש אתמול (שני) מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון, שבו איציק סעידיאן, לוחם גולני לשעבר בן 26, בחר להצית את עצמו, הוא לא התקף פסיכוטי או התפרצות רגעית. כבר יותר משלוש שנים שאיציק סעידיאן נאבק בבירוקרטיה של משרד הביטחון כדי שיכירו בו, אחרי שחזר מהקרב בסג'עייה בצוק איתן. בקרב הזה הוא איבד בתוך 3 שעות 7 מחבריו, ולמרות זאת המשיך להילחם. מי ידע אז שיחכה לו סבל כזה, מלחמה נוספת, רק שהפעם זה הוא לבדו מול הבירוקרטיה של משרד הביטחון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המקרה הזה הוא תולדה של תהליך מצער שעובר על נכי צה"ל רבים בשנים האחרונות. מי שצפה בסדרת הכתבות שלנו במהדורה, ראה לוחמים רבים ששיתפו באומץ לב את המאבקים שהם נאלצים לנהל בוועדות הרפואיות כדי לקבל הכרה ממשרד הביטחון. כשהפגיעה היא נפשית, ההתמודדות אפילו קשה יותר. הפציעה של זיו שילון או נועם גרשוני, גלויה וברורה לכולם - קשה לערער עליה. אצל פגועי הנפש הפוסט-טראומה חבויה. לא תמיד נעים לדבר עליה, בטח שלא לבקש עזרה. היא גם נתפסת כפחות הירואית. לרוב לא תראו אותם קוטפים מדליות באולימפידות נכים.
הלוחמים שכבר החליטו לעשות את הצעד האמיץ והחשוב וביקשו לעצמם טיפול ושיקום מקיף להם הם זכאים - נתקלים לא פעם באטימות המערכת. הם ייאלצו לשכנע את הרופאים שהסבל שהם חווים קשור בחוויות שעברו בצבא, לחזור שוב ושוב לאותם אירועים כואבים שפותחים את הפצע מחדש. כבר מזמן נכי צה"ל, בטח ובטח הפוסט-טראומטיים שבהם, יודעים שלאגף השיקום מגיעים רק עם עורך דין. בשל הרצון לשמור על קופת המדינה בכל מחיר ולא להכיר בחיילים לחינם, פוגעים לא פעם במי שמגיע לו.
אחרי סדרת הכתבות שלנו מנכ"ל משרד הביטחון הוציא מכתב לעובדי אגף השיקום, שם ביקש מהעובדים להיות קשובים ללוחמים, להיות נכונים לתקן. אבל המסמך השגרתי הזה של נציגי האגף שמצורף כאן, מלמד בדיוק על הכיוונים אליהם הוועדות הרפואית מכוונות.
בעקבות תביעה של לוחם פוסט-טראומטי, הם מבקשים ממשרד החינוך מידע לגבי הלוחם שנפצע: האם היה תלמיד טוב או מתחת לממוצע בבית הספר, האם היו לו הפרעות משמעת או שהוא טופל ע"י יועצת. אם תהיתם אם כשגייסו אותו להיות לוחם בדקו את זה - התשובה היא לא.
במקרה של סעידיאן, הוא הוכר רק חלקית כנכה צה"ל. במשרד הביטחון טענו כי מחצית מאחוזי הנכות בגין הפוסט-טראומה שקיבל, קשורות לילדותו. לכן גם לא קיבל טיפול מלא.
מה שצרם לי במיוחד הייתה התגובה שהוציאו אתמול במשרד הבטחון, שש מילים שמספרות את הסיפור כולו: "נסיבות האירוע אינן ברורות בשלב זה". אם מה שלמשפחה, לחברים הקרובים היה ברור כשמש לא היה ברור אחרי כל כך הרבה שנים לנציגי משרד הביטחון - הגיע הזמן שיהרסו שם הכול ויבנו מחדש.