הוא הישיר אליי חיוך: "בשמם של הירושלמים, אני מודה למוחמד דף ולגדודי אלקסאם שעמדו לצידנו. בניגוד לאבו מאזן, חמאס לעולם לא תנטוש אותנו". הדברים שאמר לי הצעיר המזרח-ירושלמי אמש (שני) בשער שכם, כמה שעות לאחר שנשמעה הסירנה העולה ויורדת שבישרה על פתיחת החזית העזתית, מספרים את סיפורו של סבב ההסלמה הנוכחי. דברים אלו אמורים להטריד מאוד את ישראל כשהתותחים יפסיקו לירות והמוזות תתחלנה לדבר.
אל תוך הוואקום שנוצר בירושלים ובאל-אקצא בפרט, נכנסו בשנים האחרונות ארגונים אסלאמיסטיים שונים כמו "מפלגת השחרור" ואנשים מהתנועה האיסלאמית בישראל. על הכול מנצחת חמאס: מתנחלת בלבבות, נוכחת באל-אקצא, מציגה עצמה כמגינת המסגד הקדוש. אנשיה, שהגיעו ממקומות שונים בגדה, נשארו ימים ארוכים במסגד, הלהיטו כל העת את הרוחות. גם את קריאות הקרב של האחים המוסלמים נשמעו ברחבת המסגד בימים האחרונים. כשהאחות הגדולה מעזה מרהיבה עוז, מציבה אולטימטום על ישראל ומיד כשפקע יורה דווקא לעבר ירושלים (אין סמלי מזה - שוב, חמאס מאותתת שהיא מתייצבת לצד תושבי ירושלים), לא מפתיע שהמניות שלה בנסיקה. תוסיפו לכך את שמו העזתי של הסבב הזה, "חרב ירושלים", והמשוואה שצייר הלילה מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה (ירושלים ועזה חד הם) - והרי לכם הסבר לדברים של הצעיר הירושלמי.
סיקור N12 על המהומות בהר הבית וההסלמה הביטחונית:
- ירי חי וניסיונות לינץ': התפרעויות מהצפון ועד הדרום
- דקה אחר דקה: לילה של אש בדרום
- "אחד ביום": כך התחילה ההסלמה בדרום
הסבב הנוכחי הוא הרבה מעבר לירושלים. הוא מספר את סיפורה של תנועה שבכיריה בעזה מסתובבים עם ביטחון עצמי גדול, אפילו מופרז. חברים בעזה מספרים שבכירי חמאס מסתובבים עם תחושה של שכרון כוח אמיתי ועמוק בכל מה שקשור למאבק נגד ישראל. ברצותם הם פותחים בסבב וברצותם פונים למצרים ומאותתים שהם רוצים לסיימו. גם שיטות העבודה השתכללו וכעת עזה מדברת בשפה של אולטימטומים: בניגוד לחמאס שמשמר אמינות, האולטימטומים של הג'יהאד האיסלאמי פחות אמינים - ב-21:00 בערב אתמול, אחרי אולטימטום נוסף שהסעיר את הדhמיון של העזתים - אנשיהם המציאו ירי לעבר גוש דן שלא היה.
מבחינת חמאס, הירי לעבר ירושלים אתמול היה מסר שמיועד לישראל ולא פחות חשוב - לפלסטינים. מיד אחריו אפשר לקפל את הרקטות עד לפעם הבאה. איש בעזה לא מעוניין ב"צוק איתן" או "עמוד ענן" חדש, אבל חמאס בהחלט מבקשת לצרוב בתודעה הפלסטינית שבניגוד לאבו מאזן - תנועת ההתנגדות (שיש האשמות כלפיה בעזה שהשלטון ארוך השנים ניוון אותה והשמין את חבריה), עודנה מוכנה להילחם למען פלסטין.
במשוואה הזאת יש עוד גורם שצריך להטריד - קבוצה של ערבים מישראל שמצטרפים למחאה. אחרי שראינו נוכחות מוגברת של "צפונים" מאום אל-פחם, איכסאל או נצרת באל-אקצא בשבועיים האחרונים, מה שראינו אתמול בכמה מקומות היה קריאת קרב נגד ריבונות ישראל. כמות הצעירים שיצאו למחאות אלימות אומנם בשוליים, אבל המגמה הזאת מקבלת ביטוי גדול בתקשורת הפלסטינית ובעיקר ברשתות החברתיות. עבור חמאס, התקווה היא שכל הנקודות - עזה, ירושלים, הגדה המערבית והפלסטינים אזרחי ישראל - תתחלנה להתחבר.