בימים אלו מתקיים סבב השיחות החמישי בין אירן לארצות הברית, בתיווך האירופאים, בווינה. השיחות מתקיימות במסגרת הניסיון של שני הצדדים לחזור למסגרת של ההסכם מ-2015, הידוע בשמו כ-JCPOA, ממנו יצא ממשל טראמפ בחודש מאי, 2018. במסגרת השיחות הוקמו שלוש קבוצות עבודה - קבוצה לנושא הגרעין, קבוצה לנושא הסנקציות וקבוצה שלישית לסנכרון לוח הזמנים למימוש ההסכמות בשני התחומים האחרים.
צעדי ההפרה שביצעה אירן בתגובה ליציאת ממשל טראמפ מההסכם קידמו מאוד את תוכנית הגרעין שלה. אירן מחזיקה כיום בלמעלה מ-3,500 ק"ג אורניום מועשר, בהשוואה ל-300 ק"ג שמותרים לה בהסכם; היא מעשירה לרמות גבוהות - 20% ו-60%, לעומת ה-3.67% שהותר לה בהסכם; היא מעשירה בשני אתרים, נתנז ופורדו, לעומת האישור בהסכם להעשרה באתר אחד; חלה גם התקדמות רבה במחקר, פיתוח והתקנה של צנטריפוגות מתקדמות. בתחום הפיקוח, אירן מגבילה את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ואינה מאפשרת לה לקבל את הצילומים ממצלמות האבטחה בזמן אמת, ומתנה את קבלתן אם יבשילו שיחות הגרעין עם ארצות הברית.
בשורה התחתונה - אירן נמצאת היום במרחק קצר יותר מפריצה לנשק גרעיני, אם תחליט לעשות כך, ממה שנמצאה ביום היישום של הסכם הגרעין.
בעניין זה חשובים דבריו של מנכ"ל סבא"א, שהתריע בימים האחרונים מפני המשמעויות של ההעשרה הגבוהה באירן. הוא קבע כי "רק מדינות שמייצרות פצצות גרעין מגיעות לרמות העשרה כמו ה-60% שאירן מעשירה". הוא אף הצהיר כי חזרה להסכם מ-2015 כמעט ואינה אפשרית, אם לוקחים בחשבון את הידע והניסיון שצברה אירן בשנתיים האחרונות, אותם לא ניתן יהיה להסיג לאחור.
מה מפריד בין הצדדים?
כחודשיים מאז החלו השיחות, שני תחומי מחלוקת עיקריים בין הצדדים:
- אירן דורשת, לצד הסרת הסנקציות שנעשתה בעבר, גם את כל הסנקציות שממשל טראמפ הוסיף וקישר לתחומי הטרור וזכויות האדם, שנועדו להקשות על ממשל עתידי להסירן. ממשל ביידן מוכן להסיר סנקציות נוספות ובתנאי שהן כאלה שעשויות לפגוע בסיכויים של אירן לממש את ההישגים של הסרת הסנקציות, למשל הבנק המרכזי שחיוני לפעילות הפיננסית העתידית. אולם, דרישות נוספות ובראשן הדרישה להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור - קשה לממשל האמריקני.
- ארצות הברית, מצידה, דורשת מאירן צעדים משמעותיים בתחום הצנטריפוגות המתקדמות. אחת מסוגיות המחלוקת בהקשר הזה היא הכוונה האירנית להתקין צנטריפוגות מתקדמות, שכבר החל, במקומן של אלו שנהרסו בפיצוץ האחרון, שאירע באתר ההעשרה בנתנז ופגע בדגם המיושן.
מעל הדיאלוג בדרך לחזרה להסכם מרחפת השאלה שגם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, בריאיון לחדשות 12, ציין: האם אירן אכן רוצה לחזור להסכם, ואם כן מתי? האם לפני הבחירות לנשיאות, שיתקיימו בעוד שלושה שבועות (18 ביוני) כפי שמעוניין הנשיא רוחאני, או האם לאחריהן כפי שלוחץ המחנה השמרני הקיצוני, שחלקו כלל אינו מעוניין לחזור להסכם. זאת ועוד, גם אם הצדדים יצליחו להסכים על חזרה להסכם, הממשל האמריקני מעוניין שזה יהיה הצעד הראשון בלבד, שלאחריו יתנהל משא ומתן על הסכם "חזק יותר וארוך יותר". ספק גדול אם אירן תסכים לכך, ולאחר הסרת הסנקציות גם מנוף הלחצים האמריקני ייחלש.
מבחינת ישראל, מסתמנת השלמה בלית ברירה עם האפשרות לחזרה להסכם, אף שראש הממשלה חוזר ומבהיר שישראל מתנגדת לכך. אולם, אם הצדדים לא יצליחו לגשר על הפערים, ואירן תמשוך זמן לפחות עד לאחר הבחירות לנשיאות וכינונה של ממשלה חדשה (אוגוסט 2021), ישראל עלולה למצוא את עצמה מול תוכנית גרעין מתקדמת מאוד.
>>> הכותבת הינה חוקרת בכירה וראש תוכנית אירן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. בעבר היא כיהנה כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין במוסד.