בשבוע שעבר נרצחו 7 אזרחים ערבים, כולם באמצעות נשק חי שמשטרת ישראל נכשלה לאסוף. האירועים הללו מזכירים לנו את חצי מיליון כלי הנשק הבלתי חוקיים שמדינת ישראל, מדינת הביטחון הראשונה בעולם, אינה מצליחה לאסוף או למנוע את התפשטות התופעה. מדינת הביון והביטחון לא מצליחה לטפל בבעיה ביטחונית בחצר האחורית. האם זה הגיוני?
מה שבטוח זה שהמצב לא הוגן כלפי יותר משני מיליון אזרחים ערבים שלא מצליחים לישון בשקט בלילה, או לצאת לסעוד בסטקייה שכונתית. הרצח הכפול בדיר אל אסד בו נפצעו 2 ילדים, מראה שגם ילדים הם חלק מהקורבנות. המדינה עצמה לא נוקפת אצבע.
המלחמה באלימות ובפשיעה לא צריכה עוד התכנסות ועוד ישיבה, אלא דרושה החלטה ממשלתית מיידית. הכנסת כוחות מיוחדים, טיפול שורש. כפי שאמרו לאחרונה במשטרה לאור חזרת החיסולים למרכז הארץ: "ראו הוזהרתם!".
אי אפשר להתעלם מהטרור המשתולל ברחובות מבלי לראות את הכישלון המערכתי: במשרד לביטחון פנים, במשטרת ישראל ובעיקר ברשויות המקומיות. כל זה מצריך "עריפת ראשים" (מבחינת בעלי התפקידים). בריאיון שערכתי השבוע ברדיו א-נאס עם ראש עיריית באקה אל גרבייה, מורה במקצועו, בעקבות הרצח הכפול בטולכרם של שני תושבי העיר, הוא ישר האשים את משטרת ישראל. השאלה האמתית - מה עם ראשי המועצות? בשבוע שעבר, ראש מועצת דיר אל-אסד סירב להתראיין בעקבות הרצח הכפול בכפר. איך זה יכול להיות?
צריך להזכיר גם את שר הפנים אריה דרעי. איפה האמירה שלו בעניין? אולי הגיע הזמן שגם הוא יתערב ויקבל החלטה לפטר את כל מי שנכשל בלטפל בתופעה אצלו ביישוב. אפשר להציב רף גבוה לכל מועצה, להציב נקודות ויעדים שיביאו בסופו של דבר לשינוי בשלטון המקומי. מדינה מתוקנת לא תקבל מצב של כאוס, אנדרלמוסיה וטרור ברחובות. מה שקורה ביישובים הערביים הוא טרור, וישראל יודעת טוב מאוד להתמודד עם זה.
8 אנשים נפצעו ונפגעו מירי תוך יומיים. 11 מקרי ירי תוך שעות ספורות בכמה יישובים. אם המשטרה לא מצליחה להתמודד עם זה, אכן מדובר בכישלון מערכתי. ועדיין, אסור להסיר את האחריות מההנהגה המקומית והארצית. האחריות הינה של כולם: של המדינה ושל החברה. דורש טיפול מהיר של הזרמת תקציבים, בניית מגרשי כדורגל ומסגרות בתוך היישובים. כל זה יביא לתחילת השינוי.
באווירת חודש הצום, החודש המבורך באיסלאם, מתנהלים הרבה פרויקטים ויוזמות של נתינה, מעשים טובים, הכלת האחר וטורנירי כדורגל יומיים. מסגרות כאלו צריך כל השנה, ולא חודש אחד. כאן מוטלת האחריות על הרשות המקומית.
בסכנים חל לאחרונה זינוק באירועי הירי בעיר. הוועדה העממית בעיר התכנסה והחליטה להפעיל שלוש ניידות של משמר אזרחי, במטרה לשמור על ביטחון הציבור. ראשי מועצות הכריזו על פניה לחברות אבטחה כדי לאבטח את השכונות. האם למצב כזה מייחלת מדינת ישראל? למדינה בתוך מדינה? זהו אובדן שליטה וחוסר משילות של שלטון החוק.
על פניו אנחנו במדרון חלקלק. כדור השלג מתגלגל לתהום ולוקח איתו את כולם. מדינת ישראל לא תרשה ולא תיתן למצב כזה להימשך. לכן, מישהו חייב להתעורר. המפכ"ל החדש עדיין לא הביא תוצאות - ישנה בעיה רצינית עם פענוח תיקי רצח ותיקים שנזרקים למגירה או נשארים תלויים באוויר. נכון, מדובר רק בזמן קצר מאז שמונה, אבל השעון ממשיך לתקתק. הדרך למערב פרוע סלולה בחסות המדינה.