יום האישה עבר לו. הפרויקטים המיוחדים נגמרו, הראיונות והפאנלים עם נשים פורצות דרך ומעוררות השראה הסתיימו. "חוזרים לשגרה". לחוויה הבסיסית של להיות אישה בישראל, בעבודה, ברחוב, בדייט או סתם בטיול.
ביום שני, בלי קשר, לקחתי חופש עם חברות ונסענו דרומה. הגענו לחולות הצבעוניים, טיפסנו את הסנפיר הקטן והמשכנו ברגל לעין יורקעם, מעיין מדהים, אי ירוק בחול. אחרי שלושה סגרים הוא נראה אפילו יפה יותר.
כשהגענו היו בתוך המים שלוש נערות צעירות. חברותיי קפצו מיד למים, ואחרי כמה דקות הגיע בחור שהציג את עצמו כמדריך טיולים לקבוצת ילדים דתיים. הוא ביקש אם נוכל לצאת מהמים ולשים עלינו חולצות. "הם מגיעים עכשיו באוטובוס, 10 דקות נכנסים ויוצאים. עשו את כל הדרך מבית שמש. הם בחיים לא ראו בחורות בבגד ים", אמר.
חברה שלי הסבירה לו שגם אנחנו הגענו כל הדרך מהמרכז, ושיחכו רבע שעה. כך הן יוכלו לסיים בתוך המים ואז יצאו וישימו חולצה. היא הסבירה לו שהוא מבקש התחשבות, אבל ההתחשבות צריכה להיות הדדית. המדריך, מנגד, לא ויתר. "לא רוצה הדדיות", ענה. הוא רצה שעכשיו, ברגע זה, הבנות יצאו לשים חולצה. "התחשבות היא חד-סטרית".
לצערי, זה לא נגמר שם. המדריך שוב ניגש לחברה שלי בתוך המים ואמר לה: "נו, להביא אותם"? היא השיבה לו את אותה התשובה הקודמת. ואז, משום מקום, הגיעה ההתפרצות: "את כלבה", "חיה מסריחה", "את רוצה שכל הילדים האלה יבואו וינעצו בך עיניים כמו חיה טמאה?", "בחיים לא פגשתי אדם דוחה כמוך!" ועוד שלל גידופים וקללות שלא מצדיקים את ההקלדה. חברות שלי מיד ענו לו בתגובה שלא ידבר אליהן ככה. אני צפיתי מהצד, המומה. הספקתי לצלם רק את הסוף.
לא נרגעתי אחרי האירוע הזה. לא רק מהדרך הדוחה והאלימה שבה המדריך דיבר, אלא מעצם הדרישה שהייתה נראית לו לגיטימית לגמרי, שנתכסה ברגע שהוא ביקש.
לכל מי שיצקצק בלשונו ויגיד מה הבעיה - "זה מה שהוא מאמין בו, תתכסי ל-10 דקות", אזכיר שמדובר בשטח ציבורי לגמרי. אפילו לא סירבנו לבקשה שלו, למרות שהיא גרמה לנו להרגיש, שלא בצדק, שהגוף שלנו בעייתי בגלל שאנחנו נשים. מה לעשות, ככה נולדתי. מי שלא טוב לו מוזמן לשים את הכיסוי עיניים מהמטוס. זו לא בעיה שלי.
שאלתי את הבנות שלא הכרתי והיו במים, מה הן חושבות על זה. להבין, אולי אני רואה משהו לא נכון. אחת מהן הייתה דתייה, היא אמרה לי: בחיים לא נתקלתי בדבר כזה. אם בני משפחה שלי לא רוצים להיתקל בבגדי ים במרחב הציבורי, הם פשוט לא באים מלכתחילה לאזור. בטח לא דורשים את זה מאף אחת.
אולי פעם אחת תתחשבו בי, בזה שאני אישה? בזה שלקחתי חופש עם חברות באמצע שבוע, הלכתי כמה קילומטרים ברגל ובא לי להיכנס למעיין בבגד ים? אסור לי?
אז נכון, זו לא הבעיה היחידה של נשים, אבל זו דוגמה מצוינת שמשקפת בעיה גדולה יותר - 50% מהאוכלוסייה נתונים לשיפוט, הפליה והדרה בשלל צורות ודרכים, חלקן אלימות, חלקן עטופות במתק שפתיים מזויף. יש פה בעיה עמוקה שנוגעת בכל חלקי החברה, שיש לה שלל ביטויים סמויים וגלויים. את התחושה הקשה הזאת שהרגשתי אתמול, שום ריאיון עם מנכ"לית פורצת דרך ומעוררת השראה לא ישנה.