איך מנצחים מגפה? תלוי את מי שואלים. חבר הכנסת נפתלי בנט, פוליטיקאי במקצועו, כתב על כך לאחרונה ספר. הסופר וההיסטוריון האנגלי דניאל דפו כתב על כך רומן היסטורי, "יומן שנת המגפה", שבו תיאר את מגפת הדבר שפקדה את לונדון בשנת 1665. בעת ההיא, אוניות שהגיעו ללונדון מאזורים נגועים נדרשו להמתין בשפך נהר התמזה ארבעים יום לפני שהורשו להמשיך ללונדון, כדי לוודא שאין בהן בני אדם (או מכרסמים) נגועים. בלונדון עצמה, כל בית שנמצא בו חולה בדבר נאטם על יושביו למשך ארבעים יום. בחלוף תקופת הסגר הכפוי הזה הוסרה החסימה ונפתחו הדלתות. בבתים תמיד נמצאו מתים. היו שמתו מהחיידק הקטלני, היו שמתו מרעב או מבדידות או מאובדן שפיות. מי שנמצא חי, נחשב כמי ששרד את המגפה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מאז שנת המגפה שעליה כתב דפו, התקדמו המדע והרפואה באופן אקספוננציאלי. האנטיביוטיקה משמשת להתמודד עם חיידקים שפעם היו קטלנים והיום הם בנאלים. יש גם חיסונים שהם חשובים בראש ובראשונה למניעה של מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ובעיקר מחלות שנגרמות על ידי נגיפים - וירוסים, שעד כה, חוץ ממקרים ספורים, לא נמצא טיפול שהוא יעיל נגדם. בין לבין, התמודדה האנושות עם מגפות נוספות.
לפני יותר משנה, כשהסינים ראו שהם מאבדים שליטה על התחלואה מהגורם החדש שאותו זיהו כקורונה חדשה, הם נקטו את אותם האמצעים שבהם השתמשו בלונדון לפני ארבע מאות שנה. סגרו אנשים בבתים כדי למנוע הפצה או הדבקות במחולל המחלה.
ארגון הבריאות העולמי, שמי שעומד בראשו חייב את מינויו לסין שיבח והילל את האופן שבו שיטחו הסינים את העקומה. ממשלת המעבר בישראל, בראשותו של בנימין נתניהו, פעלה מהר מאוד על פי המודל הסיני של סגירת האנשים בבתים, בהתאמות הנדרשות. זו הייתה דרישת הדרג המקצועי במשרד הבריאות, והצמרת הפוליטית ששה ומיהרה ליישם.
היו במשרד הבריאות מי שחשבו אחרת
למן הרגע הראשון רבים בממסד הרפואי התנגדו למהלך הגורף. גם בתוך משרד הבריאות היו שחשבו אחרת, אך הם לא נדרשו להציג את דעתם. בין הבולטים בקרב מי שלא מחויבים למערכת הבריאות ומיהרו להציג בתקשורת גישה אחרת באופן מדוד ומבוסס רפואית היה הפרופסור לאפידמיולוגיה חגי לוין, עד אתמול ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. היו גם אנשי מדע וחוקרים בולטים שכתבו מאמרים וניצלו במות תקשורתיות כדי לשכנע שסגר הוא תרופה רעה, שהנזק שהיא גורמת חמור הרבה יותר מהתועלת. בבחינת חוות דעת רפואית שנייה - Second Opinion.
חסידי אסטרטגיית הסגר מיהרו לתייג את כל מי שלא חושב כמוהם בכינוי הטעון "מכחישי קורונה". כמעט שנה חלפה, שר הבריאות הוחלף. גם הצמרת המקצועית. הנגיף עדיין כאן. שני סגרים לא הצליחו למנוע את ההתפשטות וגם בעיצומו של מבצע חיסונים מעורר השתאות המליץ הדרג המקצועי במשרד הבריאות להטיל על אזרחי מדינת ישראל שוב סגר כללי, בפעם השלישית. פרופסור לוין, שלא זכה למידת החשיפה שלה זוכה פרופסור גבי ברבש, מהתומכים הנלהבים של פרוצדורת הסגר, טוען שהבין שהדרך להשפיע היא באמצעות הפוליטיקה ולכן הודיע שהוא חובר למשה בוגי יעלון.
לאחר ההודעה נחשפה התכתבות בוטה בין הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות ד“ר שרון אלרעי פרייס שבה היא מאשימה את לוין בפגיעה באמון הציבור וקוראת לו לעשות חשבון נפש.
הפתרון שהציע פרופסור לוין
במכתב ההתפטרות שלו כותב לוין כי "הציבור בישראל נפל קורבן לקונספציה שגויה של מקבלי החלטות בדרך הפוליטית. במקום גישה טוטליטרית משטרתית היה צריך לפעול בשיתוף פעולה אמיתי ושקיפות תוך יצירת אמון, סולידריות ומוטיבציה פנימית להקפדה על התנהגות בריאותית זהירה בתקופת הקורונה".
בניגוד לנאומי התוכחה והפחדה של ד“ר שרון אלרעי פרייס (ושל קודמתה בתפקיד פרופסור סיגל סדצקי) הציע פרופ‘ לוין להימנע מסגר, אבל - להגביל התקהלות בחלל סגור לחמישה במקום לעשרה. לא להגביל תנועה מהבית. לאפשר פעילות בשטחים פתוחים ובחיק הטבע ולהפעיל סגרים מקומיים באופן דיפרנציאלי.
כותב השורות האלה טען למן תחילת המשבר שתפקידם של האחראים במערכת הבריאות לדרוש את המירב לדעתם. תפקידם של המנהיגים הפוליטיים לדרוש חלופות ולבחור ביניהן. פרופסור חגי לוין מבקש עכשיו לעבור לצד שדורש ובוחר בין החלופות.