צפיתי בריאיון של אורלי לוי לגדעון אוקו אמש (שישי) ב"שישי בחמש", ואמרתי לעצמי שאין גבול. "הליכוד הוא הבית", אמרה השרה לחיזוק וקידום קהילתי - שהתחילה בישראל ביתנו, פרשה לסיעה עצמאית, הקימה את גשר, הצטרפה לעבודה ולמרצ, חברה לממשלה בבלוק הימין ובסוף הצטרפה לליכוד כשמשוריינת של ראש הממשלה נתניהו. אומנם אני מאלה שחשבו שיש הרבה צביעות בביקורת שהוטחה על אורלי לוי בעבר, ושבסוף היא שחקנית פוליטית שרצתה למקסם הישגים. אבל האמת היא שהציניות הגיעה לשיא בריאיון הזה – בטח כשמסתכלים על אמירותיה השונות בשנתיים האחרונות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מרץ 2019: "אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו – לא אכהן בממשלתו"
אתמול בריאיון, אמרה השרה לוי: "אני שמחה שנתניהו נשאר ראש ממשלה כי אם לא, לא היו לנו חיסונים והסכמי שלום". אולם במרץ 2019, יו"ר גשר דאז נשמעה קצת אחרת: "אם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא אכהן בממשלה תחתיו". ביולי 2019, כמה חודשים אחר כך ובזמן החבירה למפלגת העבודה, הדגישה שוב בריאיון בכאן 11: "הקווים האדומים היחידים הם הנושא של כתב האישום".
פברואר 2019: "רה"מ בבית משפט – לא יכול לנהל את ענייני המדינה; לא אהיה שם"
גם לעניין משפט נתניהו, התייחסה לוי בפברואר 2019 – ונשמעה תקיפה למדי. בהקלטות שחשפתי במהדורה המרכזית מתוך כנס סגור, אמרה: "אני לא חושבת שראש ממשלה שנלחם על חפותו בבית משפט - כמשפטנית אני אומרת לכם שזה יכול לקחת שנים - יכול לנהל את עסקי המדינה. גם אם הוא סופרמן, וגם אם ריקלין מאמין שהוא המשיח, הוא לא מסוגל לעשות את זה. ואני לא מוכנה שנהפוך להיות גן הניסויים שלו, אוקיי? חד וחלק. מובן? לא חושבת שזה נכון, ולא אהיה שם. נקודה".
אז נכון, המצב הפוליטי השתנה והיא לא רצתה להיות חלק מ"קואליציה של יזבק". אבל מכאן ועד האמירה ש"הליכוד הוא הבית"? לכל זה כמובן גם מצטרפים נאומיה חוצבי הלהבות על כך שהליכוד איבד כל קשר לדרכו של מנחם בגין. ברצינות, באמת שיש גם גבול לאופורטוניזם ולזלזול באינטליגנציה של הבוחר.