מנהרת הטרור שנחפרה מרצועת עזה וחדרה עשרות מטרים לשטח ישראל אותרה אתמול הודות למערכת הראשונה בעולם לאיתור מנהרות, שפיתחו התעשיות הביטחוניות. מדובר בפרויקט יחיד מסוגו של פיקוד הדרום, משרד הביטחון ו"אלביט" שהחל לפני כמעט 5 שנים בעלות של 3 מיליארד שקלים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המכשול, שבנייתו צפויה להסתיים בעוד כחמישה חודשים, הוא למעשה קיר בטון תת-קרקעי, ברוחב של מטר וחצי ובעומק של עשרות מטרים שמקיף את כל 65 הקילומטרים של גבול רצועת עזה. מטרתו של הקיר הזה – "לחתוך" את הפרויקט האסטרטגי החשוב ביותר של חמאס: מנהרות התקיפה.

הקמת המכשול התת קרקעי בגבול עזה
העבודות להקמת המכשול התת-קרקעי בגבול הרצועה



בתוך קיר הבטון הותקנו חיישנים שיודעים לאתר מנהרות ולהתריע מפני תזוזות במרחב. התראה של החיישנים הוציאה לפועל את המבצע ההנדסי לאיתור מנהרת הטרור שנחשפה אתמול. חיישן התריע על מיקומה של המנהרה – וכך מצאו אותה. וזו לא הפעם הראשונה. מאז שהפרויקט יצא לדרך, נחשפו ונוטרלו כ-20 מנהרות שחפר חמאס לתוך שטח ישראל.

הקמת המכשול התת קרקעי בגבול עזה
המכשול בגבול עזה כולל גם הקמת גדר בגובה 6 מטרים

פרויקט המכשול שבנייתו צפויה להסתיים בקרוב, יצא לדרך תוך כדי תנועה וכבר הראה אפקטיביות מרשימה, ומפתחיו אף זכו לא מזמן בפרס ביטחון ישראל. הוא מכיל לא רק קיר בטון תת-קרקעי, אלא גם גדר עילית אינדוקטיבית בגובה של 6 מטרים, שלמעשה תתריע בכל פעם שייגעו בה – מה שיקשה הרבה יותר על פעילי טרור ומסתננים מהרצועה לחצות לשטח ישראל. 

הפרויקט הזה אמור לתת מענה שלם מעל ומתחת לקרקע לאיום המנהרות של חמאס, שמצדו ממשיך לנסות לחפור מנהרות עד הרגע האחרון שבו תושלם בניית המכשול. לאחר הבנייה כבר לא ניתן יהיה לחפור מנהרות חודרות לשטחנו במטרה להוציא אל הפועל פיגועים וניסיונות חטיפה של ישראלים.

מכשול ראשון מסוגו בעולם (צילום: דוברות משרד הביטחון)
אם לא דרך הקרקע - אז דרך הים. חלק מהמכשול הימי סמוך לחופי עזה | צילום: דוברות משרד הביטחון

חמאס מבין שישראל הציבה בפניו אתגר משמעותי שימנע ממנו להמשיך ולפתח את הנכס האסטרטגי הזה של מנהרות הטרור. לכן, במקביל, מפתח הארגון כוח קומנדו ימי שינסה להחדיר שחיינים וצוללנים לשטח ישראל דרך הים במטרה לבצע פיגועים. אלא שגם לכך יש מענה: מכשול ימי שנבנה מחוף זיקים מאות מטרים לתוך הים כבר מונע זאת בימים אלה. רק בחודש האחרון אותרו באמצעותו שניים שניסו לחדור לשטחנו מעזה.

פיתוח יקר, אבל מהפכני: בעולם נושאים עיניים למערכת הישראלית

אחרי מלחמת לבנון השנייה, חלחלה בקרב מערכת הביטחון ההבנה עד כמה גדול איום הרקטות – מה שהוביל לפיתוחה ביתר שאת של מערכת כיפת ברזל. אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014 וחשיפת מנהרות הטרור של חמאס, הובן שיש להשקיע משאבים רבים כדי לפתח מערכת שתפתור את סוגיית המנהרות החודרות. כמו לפני פיתוח כיפת ברזל, גם במקרה הזה היו מי שהתנגדו בתחילה להשקיע בפרויקט היקר והשאפתני הזה – והתוצאות מדברות בעד עצמן.

איתור וחשיפת מנהרת טרור בדרום רצועת עזה‎ (צילום: דובר צה"ל)
כוח צה"ל סמוך למנהרת הטרור החודרת שנחשפה | צילום: דובר צה"ל

המערכת הייחודית משמשת את ישראל לא רק בדרום: לפני כשנתיים, פתח צה"ל במבצע "מגן צפוני" לאיתור המנהרות שחפר חיזבאללה משטח לבנון לתוך ישראל. שש מנהרות שאותרו נאטמו, וגם שם השתמשו בטכנולוגיות שפותחו במקור לאיתור מנהרות חמאס.

איתור וחשיפת מנהרת טרור בדרום רצועת עזה‎ (צילום: דובר צה"ל)
כ-20 מנהרות חודרות מעזה אותרו בשנים האחרונות | צילום: דובר צה"ל

בעולם מסתכלים ומתרשמים, ויש מי שמביע עניין מעבר לים במערכת הישראלית הייחודית הזו. לאחרונה, גם ההודים וגם האמריקנים באו ללמוד על היכולת הזו. הודו מחפשת פתרונות למנהרות שחופרים הפקיסטנים בגבול, והאמריקנים מעוניינים במערכת כזו כדי להילחם בתופעת הברחות הסמים מגבול מקסיקו.

המכשול נגד המנהרות הוא מבחן גדול למערכות הביטחוניות הישראליות ולצה"ל – מבחן שלפחות בינתיים מניב את התוצאות הרצויות, אך שעלותו גבוהה למדי. עם זאת, ייתכן שההשקעה משתלמת למדי ומונעת יציאה למערכה צבאית נוספת – והמחיר שלה, כידוע, הוא יקר הרבה יותר.