90 דקות הם עמדו זה מול זה. האחד איש עסקים בן 74 שנוי במחלוקת, שהפך בהרף עין להיות נשיא ארצות הברית של אמריקה. השני בן 78 כמעט, פוליטיקאי ותיק. 47 שנים בביזנס של וושינגטון, שבסוג של פריחה מאוחרת מנסה, בדקה ה-90, להיבחר לנשיאות ארצות הברית. כבר בתחילת העימות, כשתומכיו של ביידן הסדירו את הנשימה אחרי הפאוזות שלקח בין הפסקאות, כי אולי הוא לא יצליח לעמוד בזה, הוא קרא לטראמפ לסתום את הפה כי הוא מתבטא בצורה לא נשיאותית. מאותו הרגע העימות הפך להרבה פחות נשיאותי ממה שניתן היה לדמיין. עימות לא נשיאותי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
טראמפ היה טראמפ ובזה הוא הטוב ביותר. ביידן ניסה להציג אותו כמטרד. את המבט הישיר למצלמה, אל הצופים בבית, אל הבוחרים הפוטנציאליים. רוצה לומר - שטראמפ לא ראוי לתשומת הלב שהוא כל כך דורש. זה לא תמיד הצליח ומידי פעם הטיח ביידן כינויים מעליבים. הוא קרא לטראמפ שקרן, פחדן, גזען. מהות לא הייתה בעימות הזה. קטעים מלוכלכים לא חסרו. טראמפ לא היסס לרדת מתחת לחגורה, ביידן ניסה להתעלם אך מדי פעם הגיב בשליפות מילוליות. אולי אפילו מתוכננות.
דווקא לשיטתו של טראמפ נראה שביידן הצליח לעמוד בכבוד במעט הציפיות שהיו ממנו לפני שהתייצב על הבמה. את גילו המבוגר לא הצליח להעלים, אבל הצליח להפריך את הטענות המופנות כלפיו, שלא הועלו בעימות, על כך שהוא על סמים וסובל מבעיות קוגניטיביות. כן, הוא גמגם מידי פעם, נתקע עם מילה פה ושם, אולי אפילו דיבר לאט ושקט.
טראמפ היה טראמפ, הביע זלזול במדענים, הבטיח חיסון נגד קורונה בשבועות הקרובים וחמק מבקשה מפורשת לגנות את הגזענים תומכי עליונות הלבנים. זה היה העימות הנשיאותי הכי לא נשיאותי שנראה עד כה. לארצות הברית של אמריקה ולעולם בכלל, מגיע יותר.