משבר הקורונה הביא איתו שיתופי פעולה מפתיעים בין מספר אמנים, שאולי במציאות אחרת לא היו מתאפשרים. אין ספק שבימים אלו הלב והנשמה של אברהם פריד משמשים חלון ראווה לכאב ולניתוק הגדול שהקהל שלו חווה, בזמן שגם הקהל שלי חווה את אותן התחושות בדיוק. האומץ של אברהם פריד לשתף איתי פעולה על כל הנגזרות שעולות מזה, מציב אותו בעיניי כאדם ואמן עם שליחות אמיתית, שהיה לי את הכבוד לשתף איתו פעולה.
השיר שלנו מדבר על בצורת חברתית, מדבר צחיח של ניתוק, שיסוע ופילוג ללא שום ניצנים של פריחת חמלה, הזדהות, קבלת ואהבת האחר. אם היו פעם שואלים את אברהם או אותי אם יש סיכוי שנתחבר לדואט, אז היינו כנראה שותקים או מובכים - הרי איך אפשר לחבר בין אדם מאמין לאתאיסט?
אבל, אם הקורונה לימדה את שנינו משהו, הרי זה שאכן הוא ואני שייכים לקצוות מנוגדים ומרוחקים, אבל באותו הזמן אלו הקצוות של אותו החבל. אברהם ואני מאמינים שמנסים לנתק אותנו ולהפריד ולשסע אחד בשני ולצערנו בהצלחה רבה, שמים ומתייגים אותנו תחת מחנות "שמאל וימין","דתי וחילוני" ועוד שמות שיטשטשו את התוצאה הכואבת של זרות וניתוק.
השיר הזה בא לתת פתח לתקווה ולאחדות, למצוא מקום שאפשר להיפגש בו. השיר עבר כמה גלגולים בעבר אבל תמיד הרגיש לי שחסר את המשהו הזה השלם והמזוקק. כל כך שמח שחיכיתי להארה שבאה והכתה בי ופתאום הבנתי את השיר הזה ואיך הוא אמור לצאת לאוויר העולם.
השיר הוקלט אחרי אין ספור שיחות מרתקות בין אברהם לביני. כל אחד מאיתנו דיבר על כמה שהמגזר שלו בוער, על הכאב והקרע העצום. ביחד הבנו שאולי הלהבות של כל אחד שונות, אבל בעצם זו אותה המדורה. הרגשנו שזו אמירה ששנינו רוצים להשאיר, מעין צוואה של מדינה שרוצה שלא ישכחו את האנשים הגרים בה.
בחוגים הקרובים שלי ושל אברהם תמיד הורמו גבות והבלחות ציניות כששמעו על החיבור בינינו, ואז רק הרגשנו יותר כמה חשוב ודחוף להוציא את השיר "בצורת" ביחד. הלוואי שהטקסט של השיר היה תלוי בכל כיתה, בכל ישיבה ובכל מוסד חינוכי, בייחוד השורה "גם אתה פוחד ומר, אני אחיך אל תשכח גם אם אתה קצת מרוחק בזמן בצורת".
אין מילים לתאר כמה אני מתרגש שהדואט הזה יוצא לאור, וכמה מרתק אותי לראות את השיר חוצה מגזרים ותופס משמעות שונה בכל העולמות הפרטיים של כל אדם. השנאה זה רחוב ללא מוצא, ועדיין פקוק ועמוס שם. אני חושב שמשם נולד השיר הזה, מתוך הרצון לכוון את התנועה ואת הרוח ליותר אהבה וקבלת האחר.
לפני חודש, באחת משיחותיי עם אליוט ודילן, הסברתי להם שאני כל כך מתרגש שבשעה שאנחנו מדברים והעולם נעצר, יש בכל מקום בעולם מדענים שיושבים יום ולילה ומחפשים חיסון לקורונה. אני חושב שאיפשהו גם אברהם ואני מדענים של הרוח, ושחיפשנו באותו הזמן חיסון משלנו שאולי יצליח לנתק את שרשרת הדבקת השנאה - בתקופה שאנחנו כל כך צריכים את זה.
באדיבות עופר מנחם תקשורת ויחסי ציבור / עריכת קליפ: Rivkin Media
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות