מה אפשר ללמוד מהמקרה היווני? הרבה פרטים בפרשת השוחד החמורה ביוון נראים לכאורה דומים למה שאולי התחולל בישראל רק כמה שנים לאחר מכן. שיטות העבודה של המספנות הגרמניות כנראה עבדו בכל פעם מחדש. גם ביוון מדובר ברכש צוללות חדשות - שם זה נגמר בשר הגנה שנשלח לכלא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
באותם ימים של שלהי שנות ה-90', הייתה יוון תחת איום טורקי ועלייה במתח בין שתי המדינות. לצי היווני היו אז 8 צוללות גרמניות מדגם U-209. היוונים ביקשו לשדרג את הצוללות המתיישנות. למכרז שיצא ב-1998 על בניית 4 צוללות חדישות מדגם U-214, ניגשו חברות מצרפת, שוודיה וגרמניה. שווי העסקה נאמד בכ-2.85 מיליארד אירו.
מי שזכתה במכרז היתה שותפות גרמנית בין המספנות HDW (שהיא חלק מקונצרן "טיסנקרופ") ו"פרוסטאל". מלבד בנייה של הצוללות החדשות, החוזה כלל גם קנייה של מספנת "סקראמנגאס" היוונית, והעברת ידע ליוון שיאפשר ייצור ספינות, מעבורות, וקרונות רכבת ביוון.
ניתוק הקשר בין היוונים לגרמנים וחידושו הפתאומי
השערוריה הראשונה החלה כבר בשנת 2004, לאחר שהצי היווני סירב לקבל את הצוללת הראשונה שבנייתה הסתיימה. היוונים נימקו את ההחלטה בעובדה שהתגלו בה שורת תקלות, ואילו הגרמנים טענו שהיוונים מנסים להימנע מלשלם על כלי השיט המתקדם.
בשנת 2010 קרה משהו מוזר, שאחר כך ידליק נורות אדומות במשרדי המשפטים של יוון וגרמניה: שני הצדדים, יוון וגרמניה, הסכימו על הרחבת העסקה ועכשיו כבר ביקשו היוונים 6 צוללות חדשות.
שנה אחר כך, החלה חקירה גלויה, לאחר כמה חודשים בהם נערכה בחשאי. שותפים לה גורמים בגרמניה וביוון, בחשד לקבלה ונתינה של שוחד שהובילו לעסקת הענק. חברת HDW הגרמנית הודיעה מיד עם פרסום דבר החקירה, שהיא נוטשת את ההסכם המורחב, וכך נמסרו לצי היווני רק 4 צוללות מהדגם המתקדם 214-U, האחרונה ב-2016.
מהחקירה עלה שחברת "פרוסטאל" שילמה שוחד בגובה 120 מיליון אירו ל-32 פקידים בכירים ביוון. ביניהם גם שר ההגנה היווני באותה עת - אקיס טסחודופולוס, סגן ראש מנהל הרכש במשרד ההגנה היווני - אנטוניס קנטאס, מנהל מספנת "סקראמנגאס" היוונית - סרטיריס עמנואל ועוד.
הרשויות בגרמניה התמקדו בחקירתן בשחיתות הקשורה לעיסקת הצוללות היווניות (ובהמשך התברר שבדיוק אותו דבר קרה גם בעסקה דומה למספנות בפורטוגל). שני בכירים הועמדו לדין והורשעו בגרמניה במתן שוחד: יוהאן פרידריך האון והנס דיטר מולבנק, שניהם מנהלים בכירים ב"פרוסטאל". החקירה בעניין חברת HDW הופסקה אחרי שהרשויות ביוון סירבו לשתף פעולה עם מקבילותיהן בגרמניה.
שר ההגנה היווני הורשע בקבלת שוחד ונידון ל-20 שנות מאסר, סגן ראש מנהל הרכש הודה בקבלת שוחד, שיתף פעולה עם החקירה וקיבל מאסר על תנאי. מכתב האישום הרחב עולה שמתן השוחד נועד להתגבר על התנגדותם של גורמים בכירים ביוון שחשבו שההוצאה הכספית על הצוללות מוגזמת וגבוהה מדי, ואינה תואמת את צרכי הצבא היווני.
קווי הדמיון עם המקרה הישראלי
זה קרה ביוון ובפורטוגל. בישראל ניצב סימן שאלה על אופן קבלת ההחלטות שהובילו לרכש הצוללות וספינות השטח לחיל הים. שורה של בכירים במשרד הביטחון טוענים שנעשו כאן דברים שקשה להסביר ולהצדיק. בתצהירים שהגישו באחרונה לבית המשפט העליון הם מדברים על “לחצים חריגים מצד ראש הממשלה נתניהו כדי שישראל תרכוש צוללות וכלי שיט מתאגיד טיסנקרופ הגרמני". ביוון למשל, שורה של מקורבים ועוזרים בכירים לפוליטקאים נמצאו כמי שקיבלו שוחד. זו נראית כמו שיטה שבה פעלו המספנות הגרמניות ברחבי העולם.
המשטרה כבר קבעה שיש תשתית ראיתית נגד כמה מהמעורבים בפרשת הצוללות והספינות בהם אבריאל בר יוסף, מי שהיה אמור להתמנות לראשות המל"ל, שי ברוש, אליעזר (צ'ייני) מרום, השר לשעבר מודי זנדברג, ומנהל לשכת רוה"מ לשעבר, דוד שרן על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון. את פרקליטו של ראש הממשלה, דוד שמרון, ממליצה המשטרה להעמיד לדין על עבירות מרמה והלבנת הון.
האם ייתכן שגם בישראל השיטה הגרמנית עבדה אותו הדבר?