הסגר המקרטע, שיאי החיסון – ותמונת מצב החולים שמראה את המגמה: הציפייה לשיפור המצב במאבק בקורונה תגיע רק באופן חלקי מכיוונו של הסגר, שהתחיל השבוע. הסגר אינו הדוק כמו הקודמים, ובכל מקרה, כמו בסגרים הקודמים, ייקח לפחות שבועיים עד שנראה את תוצאותיו. עם זאת, בקרוב יורגש האפקט של מנת החיסון הראשונה לבני ה-60 ומעלה – מנה שצפויה לשנות את מצב התחלואה הקשה בישראל.
כמו שני הסגרים הקודמים, בשבועיים הראשונים של הסגר הנוכחי נמשיך לראות את התחלואה עולה – ייתכן שגם בגלל המוטציה הבריטית, שכבר דובר עליה רבות ונדבר עליה גם בהמשך. אנחנו לא צפויים להגיע לאלף מאומתים בשבועות הקרובים (מספר החולים היומיים בממוצע שבועי כבר סביב 5,000). על פי ההערכות שלנו בקרוב נגיע בשיא לכ-7,000 מאומתים מדי יום – קרוב לנתון החמור שנמדד לפני תחילת הסגר השני.
לאן אנחנו דוהרים – והאם זה על גב המוטציה?
הסגר הנוכחי לא צפוי להוריד את התחלואה לאלף מאומתים ביום. אם הסגר יתארך מעבר לשבועיים תחל ירידה ניכרת, אך ההגעה לאלף מאומתים צפויה להימשך שבועות ארוכים. במשרד הבריאות הגדירו יעד של אלף מאומתים ליום כיעד להסרת הסגר, ואם אכן זה יהיה היעד אז כנראה שהסגר עשוי להתארך.
גם בתרחיש האופטימי שהסגר הנוכחי ישפיע כמו הקודמים, אנו לא צפויים להגיע ליעדים שהציב משרד הבריאות, הן במספר המאומתים החדשים ליום והן במקדם ההדבקה. עם זאת, אנחנו מעריכים שבשבוע הבא אמורים להתחיל לראות את השפעת החיסונים: עד כה חוסנו כמעט מיליון איש, בקצב המהיר ביותר בעולם עד כה. החל מהשבוע, יש בישראל יותר מחוסנים (בפחות משבועיים) מאשר מספר החולים המאומתים שהצטברו בעשרת החודשים האחרונים.
קצב העלייה במגזר החרדי התמתן אבל עדיין גבוה: מקדם ההדבקה R עומד על 1.25, ונרשמה עלייה של פי 5 במספר המאומתים בשבועיים האחרונים. כ-0.8% מכלל החרדים נמצאו חיוביים בשבוע האחרון. בכל המגזרים, קצב העלייה בילדים היה גבוה יותר מקצב העלייה במבוגרים, ועדיין נשאר פער בין עלייה גבוהה במספר המאומתים לעלייה מתונה יותר במאושפזים. ייתכן שחלק מהפער נובע מעליה במספר הבדיקות, שמאתרת יותר מקרים א-סימפטומטיים שכידוע נפוצים יותר בקרב ילדים. כפי שאמרנו בעבר, להערכתנו מקדם ההדבקה לפי המאושפזים אמין יותר, ואם אכן כך המצב - אז קצב העלייה האמיתי בתחלואה נמוך יותר מכפי שעולה מתוך תמונת המאומתים.
כשליש מקבוצת הסיכון המרכזית – בני 60 ומעלה - כבר קיבלו חיסון, וקצב החיסונים מסחרר עם מעל ל-150 אלף מתחסנים ביום. כתוצאה מכך, אחוז בני ובנות ה-60 ומעלה מבין המאושפזים צפוי לרדת. כיום הם מהווים כ-70% מהמאושפזים החדשים, ובאמצע ינואר הנתון יכול לרדת באופן משמעותי עד לכ-40%. אנו נראה גם ירידה באחוז המתים בגיל 60 ומעלה. והשאלה שעולה כעת: מה יהיו המאפיינים של 60% הנותרים מקרב החולים שנדרשים לאשפוז ומעמיסים על מערכת הבריאות?
אנו צפויים לראות שינוי בקבוצת הגיל שנפגעת מקורונה, כאשר המאושפזים יהפכו לצעירים יותר. קבוצת החולים החדשה שתעמיס על המערכת תהיה בני 60-50. כבר כיום הם מהווים 25% מבין המתאשפזים והנתון צפוי לעלות בחדות: דור ה"הורים" יחליף את דור הסבים והסבתות במיטות האשפוז במחלקות הקורונה.
מדובר, בין היתר, גם על אנשים בני פחות מ-60 שבאים במגע עם אנשים רבים: אנשי חינוך, עובדים במסחר, עובדי תחבורה ציבורית – כל אלו יהיו ככל הנראה חשופים יותר ויחלו בהיקף נרחב יותר עד שיחוסנו, וחלקם גם ייפתחו מקרים קשים. חשוב להבין שגם אצל המבוגרים שמתחסנים במהרה, המגפה לא תיגמר: גם אם יחוסנו 80% מהם בקרוב, אכן תורגש ירידה דרמטית אבל הדבקה בקצב גבוה תוביל למקרי תחלואה רבים שחלקם גם יתפתח לכדי מחלה קשה.
מבצע החיסונים הנרחב – וסימן השאלה
מנגד, הערכה שתוכל להתברר כאן בישראל היא שהחיסון של פייזר כנראה יעיל בכ-90% כבר כשבוע אחרי המנה הראשונה. אם מנתחים את הנתונים החל משבוע אחרי המנה הראשונה ועד 7 ימים אחרי השנייה מקבלים יעילות של כ-90% - הרבה יותר מ-52% שעליהם דיווחה החברה. ההבדל במסקנות בין הניתוח הזה לזה של פייזר הוא בכך שבניתוח של פייזר הובאו בחשבון גם 7 הימים הראשונים אחרי מתן המנה הראשונה שבהם לא צפויה להיות השפעה לחיסון, וכאשר בוחנים את ההשפעה החל מ-7 ימים לאחר המנה הראשונה מגיעים ליעילות של כ-90%. אם התחזית שלנו לשינוי בתמהיל החולים קשה תתגשם, נוכל לדעת שהחיסון עובד כבר מהמנה הראשונה ביעילות גבוהה.
בשבועיים הראשונים למבצע החיסונים ישראל כבר חיסנה שיעור ניכר מהאוכלוסייה ובעיקר בקרב קבוצות הסיכון. ההישג המרשים שאף מעורר קנאה בעולם נרשם למרות שחלק ממתחמי החיסונים סגורים בשבת ואחרים עובדים בשבת רק מספר שעות: חשוב להבין שסדר העדיפות הלאומי הוא לחסן 24/7, גם בלילה, כמה שיותר אנשים כמה שיותר מהר, עם עדיפות לקבוצות הסיכון ובאופן שמנצל את מנות החיסון בצורה היעילה ביותר. היקף חיסון שכזה יקצר את הסגר ויציל יותר חיים.
סוגיה נוספת שתבוא לפתחנו בעוד כשבוע היא כמות החיסונים שיש ברשותינו. לא ברור מדוע נתון כל כך חשוב כמו מספר מנות החיסון שיש כרגע בישראל וצפי ההגעה שלהם בעתיד לא חשוף לציבור באופן גלוי אלא רק על ידי הערכות ופרסומים עיתונאיים. במערכת הרפואה ובעיקר בקופות החולים הביעו דאגה ממחסור בעקבות הביקוש. כמות החיסונים הוא נתון קריטי שמשפיע על מדיניות החיסון: אם אין מחסור צריך לחסן כמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר עם עדיפות לקבוצות הסיכון. אם יש מחסור, אז מאוד חשוב להקפיד על העדיפויות שנקבעו ולשמור מנה שנייה עבור אלו שכבר קיבלו חיסון ראשון.
לצד ההתקדמות המרשימה בחיסונים, חייבים להבין בדחיפות את היקף ההתפשטות הנוכחית של הזן הבריטי בישראל. אם הוא אכן יותר מדבק, כמו שגוברות ההערכות, ואם הוא כבר מפושט כאן - אז העלייה שהוא יגרום למקדם ההדבקה ולתחלואה עלולה לגבור על הירידה שתנבע מהחיסונים.
מכל מה שידוע על המוטציה עד כה, היא אכן מידבקת יותר מהזן ה"מצוי" של הקורונה – בין 56% ל-70% יותר. בבריטניה העריכו כי בגלל המוטציה, גם סגר מלא יתקשה לבלום את העלייה החדה בתחלואה. אם המוטציה תמשיך להתפשט ברחבי העולם, היא צפויה להפוך לזן הדומיננטי. במקביל מתגלים ברחבי העולם זנים אחרים, שמעידים על יכולת הנגיף להתאים את עצמו וגם להפיץ את עצמו במהירות הולכת וגוברת.
חשוב להבין את הסכנה: לאורך זמן, זן שמדבק ב-50% יותר יגרום להרבה יותר תמותה מזן שגורם לתחלואה קשה יותר ב-50%. חישובים פשוטים מראים שהפצת המחלה בקצב כה גדול תגרום לנזק רב יותר במצטבר, ולאחר כחודש תגרום לתמותה יותר נרחבת מאשר זן שנחשב קטלני יותר אך מופץ בקרב פחות אנשים. למשל, זן שגורם להכפלה כל שבוע יוביל לפי 16 יותר נדבקים בתוך חודש, לעומת זן שגורם להכפלה כל שבועיים שיוביל לפי 4 נדבקים בתוך חודש. לכן, גם ללא שינוי בסיכוי שלו לגרום לתחלואה קשה, זן כזה יגדיל פי 4 את כמות החולים קשה בתוך חודש לעומת הזן הקודם, בעוד שזן שגורם לעליה של 50% בתחלואה קשה יגרום לעליה של פי 1.5 במספר החולים קשה.
ואיך כל זה צפוי להשפיע עלינו?
מכיוון שישראל כבר חיסנה הרבה מקרב קבוצות הסיכון, מרבית האנשים האלו – מגיל 60 ומעלה - ככל הנראה לא יגיעו לאשפוז קשה לאחר שהחיסון יתחיל להשפיע. כתוצאה מכך, אחוז גבוה יותר מהחולים הקשים יהיו צעירים יותר - ונראה לא מעט כאלה בגלל קצב ההתפשטות החד.
המשמעות הברורה היא שלמרות התחושה שהמאבק בקורונה קרוב להכרעה, האירוע לא נגמר גם כשנחסן את קבוצת הסיכון. אם יש קבוצה שיש לה חצי מהסיכוי לחלות קשה אבל התחלואה בה גדלה פי 2, מתקבלת לבסוף אותה כמות של חולים קשה – גם אם הם יהיו צעירים יותר. בשל העליה בתחלואה ישראל עשויה להתקרב לרף ה-800 חולים קשה, שהוגדר בעבר כקו האדום של מערכת הבריאות.
החשש מכך הולך וגובר על רקע המוטציה הבריטית, שהיא כנראה הרבה יותר מדבקת. לאחר שהיא כבר התגלתה בישראל וההנחה היא שיש מקרים סמויים רבים נוספים, אותה מוטציה יכולה לגרום לעלייה בתחלואה ולהקפיץ את המספרים בעיקר בקרב הצעירים – ועם הזמן גם הם יפתחו מחלה קשה, עוד לפני ששכבת הגיל שלהם תחוסן בהיקף נרחב.
פרופסור ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן