האיש שמוביל את המהלך בקצב מסחרר למדי הוא "חמדתי" - זה כינוי החיבה שנתנה לו אמו בילדותו ומאז דבק בגנרל מוחמד חמדאן דגלו. הגבר הצנום ומהיר הדיבור והמחשבה הזה, בן 45 בלבד, משמש כסגן ראש "מועצת הריבונות" (הנשיאות), אחראי להסכמי השלום ההיסטוריים, שנחתמו זה עתה עם חלק מארגוני המורדים במדינה ומפקד על "כוחות הסיוע המהיר" - מעין צבא שמחוץ לצבא הסדיר, שצמח מן הגייסות השונים של לוחמי שבטים ומיליציית "השדים על סוסים" (ג'אנג'אוויד"), שדיכאו באכזריות את ההתקוממות בחבל דארפור במערב סודאן בעשור הקודם. עד היום מאשימים ארגונים שונים וגם פליטי דארפור בישראל כי "חמדתי" אחראי למעשי טבח, מבצעי טיהור אתני והיתר למעשי אונס וחטיפות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ואולם שלא כמפקדים אחרים מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. "חמדתי", בן לשושלת של סוחרי גמלים, מתכוון להסביר בקרוב את גרסתו-שלו לאירועי הדמים בדארפור, שם היו שני המחנות עסוקים בחיסולים וגרושים בסיטונות. מאז סיום הלחימה שם חולשים אנשיו של "חמדתי", ובראשם אחיו, על מכרות הזהב העשירים בג'בל עאמר. זהב מהווה 40 אחוזים מהיצוא של סודאן ורובו נשלח לדובאי.
בסדרה של נאומים - לפעמים מול קריאות מחאה מן הקהל - אומר "חמדתי": "אינני מפחד מאיש. התמיכה שלנו בעניין הפלסטיני אסור שתשאיר אותנו תחת מצור. צריך קשרים עם ישראל, לאו דווקא נורמליזציה. אנו מתקדמים לקראת ישראל. יש לנו הרבה להרוויח מעזרתה בחקלאות ובתחומים אחרים. כל העולם בא אליהם. השרים (בממשלה האזרחית) אינם נציגים אמתיים של המהפכה אשתקד. לפנינו הזדמנות ויש לקפוץ עליה לטובת האומה.
כמה מפלגות קטנות התייצבו לצדו וכמובן הצבא. אפילו הוקמה אגודת ידידות סודאן - ישראל עם אלפי מצטרפים בתוך שבוע אחד. בתחנות הטלוויזיה ובעיתונות המקומית התוססת מתלהט הוויכוח. בראש ההתנגדות עומדות המפלגות ששרדו משנות הששים - הקומוניסטים, הנאצריסטים, אנשי ה"בעת". ומפלגת "אל-אומה" בהנהגת סאדק אל-מהדי הישיש שלפני עשרות שנים היה דווקא הראשון לבנות מגעים עם ישראל. הצעירים ברובם - כך הרושם - גס ליבם במפלגות האלה ולא ייצאו לחוצות בפקודתן.
שעל כן ראש הממשלה האזרחית, שהוקמה, לפי הסכם שותפות עם הצבא אחרי המהפכה "עד לבחירות", עבדאלל חמדוק תומך אבל רק בשתיקה בהתקדמות לעבר ישראל ובלבד שהדברים ייעשו צעד-צעד ולא בבת אחת. הוא לא רוצה טלטלה. הכלכלן המבריק הזה נשוי לפעילה קומוניסטית ידועה, אבל מוצא בהרבה תחומים שפה משותפת עם "חמדתי", אדם שהוא ממש היפוכו הגמור. שניהם רוצים למחוק את שמה של סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור כדי לעודד השקעות ולזכות בשמיטת חובות וכדי לקבל סיוע אמריקאי במיליארדים. ברור להם, שמאות מיליוני דולרים יופרשו מראש לטובת פסיקות פיצויים של בתי דין אמריקאים למשפחות נפגעי התקפות הטרור בקניה ובטנזניה שתוכננו, בשעתן, על אדמת סודאן.
בכנס כלכלי בשבוע שעבר טען חמדוק שאין לממשלת המעבר סמכות להכיר בישראל. הנשיא גנרל עבד אל-פתאח בורהאן שנפגש בראשית השנה עם נתניהו באוגנדה השיב לו שאסור לבזבז זמן. המדינה נאנקת ממחסור ושיטפונות הנילוס השנה -שיא של 17 מטרים בכמה נקודות! - חוללו חורבן שלא זכור כמוהו. האמריקאים לוחצים כמעט בפראות להביא את הסודאנים לטקס חתימה על מדשאת הבית הלבן תוך שבועיים - שלושה. הם הפעילו על בורהאן מכבש של פיתיונות ואיומים כשבא לפגישות עימם באבו-דאבי. אבל לדברי מקורות מהימנים עליי, חלק מההבטחות של ממשל טראמפ לא כובדו עד עתה ורק נרקמת בתודעת הקהל משוואה פרובלמאטית של שלום תמורת כסף, כאילו סודאן "מוכרת את כבודה".
בכל זאת כדאי לזכור שקשרים חשאיים עם סודאן נמשכים, לסירוגין, עשרות שנים. לי היה הכבוד להביא את מנחם בגין ז"ל ללחוץ את ידו של נשיא סודאן גנרל נומיירי במהלך הלווית סאדאת בקהיר ב-1981. רק אחר כך, אגב, שאל בגין מי היה האיש הגבוה בגלימה והמצנפת הבוהקים מלובן. לימים סייע נומיירי בהעלאת יהודי אתיופיה. רק בשנים 2008-2014 נאלצה ישראל לפעול פעמים ספורות בכוח נגד סודאן ולהפציץ משלוחי נשק מאיראן בדרכם לחמאס. בהמשך חודשו המפגשים בין ראשי המוסד והמודיעין הסודאני, לאחר גרוש האירנים מסודאן. לפי תחקיר, שפורסם אתמול בעיתון הסודאני "אל-תע'ייר" הואצו הקשרים בשנתיים האחרונות עד שהפכו, בעצם, פומביים - למחצה.
הואיל והסיכוי לשלום חם עם סודאן הוא רציני, הואיל וזו מדינה עם פוטנציאל אדיר (שלא מומש) דווקא משום כך צריך לשרטט יחד עימם תכנית - שלבים, במקום להסתכן בתנופה מלאה שעלולה להסתבך. מוטב להכין מראש את חבילת שיתופי הפעולה: משדרוג החקלאות שם, עבור בענפי תעשיה ועד תיאומים לגבי הטיסה והשיט בים האדום. כולם בסודאן יודעים יפה שעשרות שנים סייעה ישראל למורדים בדרום המדינה עד שזכו בעצמאות וכיום אין דרום סודאן מקור לגאווה משום בחינה! הציפיות שהיו להם מאתנו לא התממשו ולנו אין מה להתפעל באופן שניהלו את המדינה החדשה. "חמדתי" מיודד עם נשיא דרום סודאן סלוואקיר ושמע ממנו הרבה על ביקוריו בארץ.
ובכן, בתמצית, זה כמעט ביד - נא לא לפספס!