אתר האינטרנט של מטה "מגן ישראל", הגוף המקצועי שהתגבש על מנת להיאבק בקורונה, מרשים מאוד. נהיר, ברור, מלא במידע מפורט ונגיש. אלא מה? כמעט כל קשר בין התוכן שבו למציאות מקרי בהחלט. מודל הרמזור, קטיעת שרשראות הדבקה, חוזה חדש עם הציבור - כל אלו כותרות יפות של כוונות יפות. אבל מאחוריהן שורה של שאיפות שנותרו על הנייר האינטרנטי בלבד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שיאה של האירוניה מגיע בדוח שהוגש לקבינט הקורונה ב-20 באוגוסט, תחת הכותרת "הישגים מרכזיים בחודש האחרון". בסעיף הראשון כתוב כי "יש מנהל ברור לאירוע". הרשו לי לשנות מעט את הניסוח: אין מנהל ברור לאירוע, אבל יש את מי שברור שאינו מנהל את האירוע.
פרופ' רוני גמזו מונה לתפקיד פרויקטור הקורונה ב-23 ביולי. המטרות היו ברורות: הראשונה - להעביר את ניהול המאבק במגפה לידיים מקצועיות. השנייה, כפועל יוצא של הראשונה - להשיב את אמון הציבור האבוד במקבלי ההחלטות בעניין. חודשיים חלפו מאז, ואפשר לומר בוודאות ששתי המטרות לא הושגו.
פרופ' גמזו הגה וקידם את תוכנית הרמזור, שזכתה לשבחים וגם הונהגה במדינות אחרות בעולם. התוכנית מוסמסה ונדחתה עד שהפכה ללא רלוונטית. הוא זכה לחיצי ביקורת מצד גורמים בממשלה: שר השיכון ליצמן, לשעבר שר הבריאות, קרא לו בפניו להתפטר. כעת הודה גמזו שהמליץ להנהיג סגר חלקי במתכונת של 50% עם סגירת בתי כנסת, והממשלה בחרה בסגר של 100% עם בתי כנסת פתוחים במהלך יום הכיפורים.
בצמתים המרכזיים ביותר במאבק בקורונה, פרופ' גמזו לא מחזיק בסמכות להחליט, ומתברר שגם המלצותיו זוכות להתעלמות. ספק אם אי פעם נראה פרויקטור עם סמכות מזערית כל כך באשר לפרויקט שבראשו הוא עומד.
האשמה, כמובן, לא בידיו של פרופ' גמזו. זכור איך בתסכול התלונן בשיחת טלפון על הזיגזג ועל חוסר ההחלטיות של הפוליטיקאים שאיתם הוא נאלץ לעבוד. גמזו, באופטימיות ואולי בעודף ביטחון עצמי, האמין שאם קודם כל ייאמר "כן" לתפקיד - יוכל אחר כך בעזרת כישוריו לקטוף לעצמו את הסמכויות. היו רבים שהזהירו, היו מי שסירבו לתפקיד לפניו, אבל אשרי המאמין. איחלנו לפרופ' הצלחה רבה והחזקנו אצבעות.
אני לא יודע אם גמזו היה מצליח להוריד את התחלואה ולבצע את משימתו בהצלחה גם אם היה מקבל את כל הסמכויות שרצה. אולי המצב הנוכחי, שבו יכול להתהדר בשאלות "מה היה קורה אם", עושה עמו יותר חסד. אין דרך לדעת.
מה שברור הוא שהפרויקטור הפך לתואר ריק מתוכן. באין סמכות לקבל החלטות, ובהינתן שגם ההמלצות הדרמטיות ביותר לא משחקות תפקיד, הגיע הזמן שגמזו יבין שהוא לא נמצא בעמדת השפעה.
לפוליטיקאים, לנבחרי הציבור - יש מערך שיקולים רחב. אבל גמזו הובא לתפקיד לא רק כדי לטפל בבעיות הבריאותיות, אלא כפרויקטור, כאיש מקצוע שינהל את "הפרוייקט" שנקרא המאבק בקורונה. בשורה התחתונה קיבלנו תוכניות נהדרות, אתר אינטרנט מרשים אבל מעט מאוד יכולת לבצע.
הפרויקטור הפך למראית עין שבעזרתה אפשר לומר שהאירוע מנוהל על ידי אנשי מקצוע, כאשר בפועל המצב רחוק מזה. במציאות הנוכחית, אין משמעות לתפקיד או לאיש שמחזיק בו, למרות הרצון הטוב מוטב לגמזו לשוב ולנהל בפועל את איכילוב - שם יזדקקו לו יותר.
ובמילותיה של פרופ' מטות, חברת צוות הברומטר ויועצת קרובה לפרוייקטור: פרופ' גמזו, תם הטקס.