"זה הנכד שלי. הנכד שלי הוא זה שזרקו לו מגבונים על הראש". בהפגנה הזו היו הרבה מגאפונים והרבה כעס ותסכול של הורים שפגעו להם בילדים, אבל הקהל הסתכל בעיקר עליה. בוכה על הנכד שלה הקטן ששוב ושוב, כך מראים הסרטונים, מכים אותו, סוטרים לו, משליכים עליו חפצים.
7 סייעות כבר נעצרו, גם מנהלת הגן ובעלה נעצרו. איך לא הייתה מטפלת אחת בינין שתגיד "די", שתבקש שיפסיקו, שתגן בידיה על ראשו של ילד, על לחייו. אפילו לא אחת.
ההורים הגיעו טעונים. רק לפני שבועיים ציפי דוד, המטפלת שהתעללה באכזריות בליאו, הילד שבו טיפלה, קיבלה על מעשיה המזעזעים שנה אחת של מאסר בפועל. דוד מתכוונת לערער על גזר הדין, בתקווה שיקוצר עונשה ל-10 חודשים בלבד אותם תוכל להמיר בעבודות שירות.
ההורים קוראים להחמיר את הענישה. הם הצליחו להגיע אפילו לראש הממשלה שאמר שיתערב ויקדם חקיקה בנושא. גם ח"כ אופיר כץ מנסה לקדם חוק על פיו עונש המאסר המינימלי למטפלת מתעללת יהיה מאסר בפועל ולא עבודות שירות או קנס כספי. גם לשר המשפטים ניסנקורן יש יוזמה בנושא.
החמרת הענישה היא כיוון אחד. האם זה מה שיעזור למנוע את המקרה הבא? אני בספק.
חוקים זוחלים
גם חוק המצלמות שנדחה בשנתיים מסיבה שאינה ברורה הוא פלסטר. הרי גם במקרה החדש של הפעוטון ברמלה וגם בגן של כרמל מעודה היו מצלמות שלא מנעו את הזוועות.
חוק הפיקוח על הגיל הרך גם הוא זוחל. חוץ מנייר מהודר במסגרת שתלוי בכניסה למבנה ומעיד על כך שהגן עבר בדיקה של משרד הרווחה, הוא לא שווה הרבה. הסוד הוא במטפלות עצמן.
רק אם הן יעברו הכשרה ארוכה מספיק, תהליך שבמהלכו יתנסו, יתרגלו, יבינו את ההשפעה שיש להן על התפתחות תקינה, מוטורית, רגשית ואפילו מוחית של פעוטות - רק ככה נוכל לישון בשקט. התהליך הזה גם יסנן את מי שאינה כשירה, ינפה את אלה שבאות לעבוד עם ילדים רק כי זו פרנסה, בלי החלק של הלב.
הממשלה היא זו שצריכה לקחת אחריות על הנושא הזה. להערכת מטה "בידיים טובות", מדובר על השקעה של 75 מיליון שקלים במהלך 5 שנים.
ואי אפשר לסיים בלי המשפטים הללו שנאמרים שוב ושוב ושוב ונדמה שאיש אינו שומע - לא יכול להיות שהילדים הרכים ביותר הם אלה המופקרים, המוזנחים ביותר. לא יכול להיות שקל יותר לפתוח פעוטון מאשר דוכן פלאפל.