הפיצוץ בנמל ביירות הוא אסון אנושי נורא, וראשית לכל הוא מעורר זעזוע נוכח מראות ההרס הקשים והסבל שנגרם לאזרחים: מעל מאה הרוגים, רבים עדיין נעדרים, הרוגים, אלפי פצועים, בתי חולים קורסים. ביירות שוקקת החיים, תאומתה ההיסטורית של עיר הנמל חיפה, זרועת הריסות ומלקקת את פצעיה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אין כל ספק שלישראל אין יד בפיצוץ, אולם גלי ההדף שלו מגיעים אליה, ומתחברים להקשרים רחבים יותר. אלוף (במיל) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשיתוף עם תת אלוף במילואים אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש החטיבה האסטרטגית באגף תכנון לשעבר, עם 7 הערות על המצב בלבנון.
- כמו במשבר הקורונה, אסון נרחב כזה מחייב מענה ממשלתי יעיל, שירותי הצלה, רפואה ושיקום, אולם ממשלת לבנון מצויה במשבר חסר תקדים: כלכלי, חברתי ושלטוני מצד אחד, ומצד שני מתחמקת מהצעות הקהילה הבינלאומית לרפורמות כתנאי לסיוע. כעת הסיוע דרוש עוד יותר.
- האסון חידד את הפער בין האינטרס הלבנוני וצורכי הציבור ובין סדרי העדיפויות של חזבאללה. נוכח המשבר וצרכיה של לבנון, מהו מקומם של "כללי המשחק" שניסה חזבאללה להכתיב לישראל על פעילותו בסוריה, ומה ההצדקה להתעקשותו לפיגוע נקמה בגבול ישראל? מה חשיבותה של הכרעת בית הדין המיוחד לרצח חרירי, שתוכננה לימים הקרובים? חזבאללה קרא כעת לאחדות, נסראללה ביטל את נאומו שתוכנן לערב, ומן הסתם הוא נמצא בהערכת מצב. הסבירות לפיגוע נקמה על הקו הכחול ככל הנראה ירדה בעקבות הפיצוץ.
צילום: AP - הפיצוץ בנמל ביירות ממחיש את הסכנות שבאחסון חומרים נפיצים בסביבה אזרחית. האסטרטגיה של חיזבאללה להטמיע את מערכיו הצבאיים, כולל רקטות וטילים, בתוך יישובים מאוכלסים ידועה, וכבר אירעו מספר מקרים שבהם מחסני תחמושת של הארגון התפוצצו בבתים שבהם אוחסנו. זהו סיכון ברור ללבנון ותושביה, מסיבות בטיחות עוד לפני שפרץ משבר ביטחוני.
- הדיווחים מביירות מדברים על פיצוץ של קרוב ל-3,000 טון אמוניום חנקתי, וההרס בלתי נתפס. על פי אסטרטגיית צה"ל, אם תפרוץ מלחמה בלבנון, יתקפו אלפי מטרות ביממה. כלומר, ההרס המשודר אתמול והיום מביירות מקביל כנראה למה שצפוי ברחבי לבנון תוך יממות בודדות במלחמה הבאה. זו עוד סיבה לחזור ולשאול איזו תועלת תפיק לבנון ממלחמה בישראל, אף אם חזבאללה יסב נזק מכאיב לישראל? כיצד יקדם הדבר את האינטרסים של לבנון?
צילום: AP - בסוף אוגוסט מתוכננים הדיונים במועצת הביטחון על חידוש מנדט יוניפי"ל, כוח האו"ם בלבנון. השנה מתחדדת המחלוקת בין תומכי הסטטוס קוו, ובראשם חזבאללה ולבנון, המסתייעים ברוסיה, ובין החותרים לשינוי, ובראשם ארה"ב. בלב השינוי המבוקש: ייעול יוניפי"ל על ידי חיזוק ניידותו ויכולות הפיקוח שלו, צמצום היקפו ומיקודו באזור הקו הכחול, שיפור השקיפות והדיווח והגברת פיקוח מועצת הביטחון בנושא. בעקבות הפיצוץ מתחזקת עמדת המיקוח של מבקשי השינוי. מאידך ייתכן שתגבר הסלחנות כלפי לבנון והפרותיה, ויתחזקו הטענות כי זה לא הזמן ללחצים או לשינויים.
- במישור הבינלאומי הביא האסון בלבנון להצעות סיוע מהקהילה הבינלאומית וממדינות האזור, ובכללן תורכיה והמפרציות. עיתות מבחן כאלה הן גם הזדמנות להגברת מעורבות של שחקנים מבחוץ, למשל לחידוש השפעת המפרציות וחידוש התחרות שלהן על לבנון מול אירן, שהשתלטה על הזירה בשנים האחרונות. טוב עשתה ישראל שהציעה סיוע רפואי והומניטארי ללבנון שכנתה, כמחווה אנושית. יוניפי"ל יכול לשמש פלטפורמה לסיוע כזה, כמו גם להעברת תרומות דם ותרומות אזרחיות.
- במישור המבצעי יש להניח כי לאחר שחיזבאללה יפחית מוכנותו לפיגוע גבול קטלני יוכל גם צה"ל לשוב בזהירות לשגרה.
צילום: AP
ובראייה כוללת יותר, נראה שבשלה העת לחדד מהן סוגיות המחלוקת המהותיות בין ישראל ולבנון (והן מזעריות – בגבול, בחלוקת מים או בקידוחי גז) וכיצד מפסיקים את היותה של לבנון קורבן מתמשך להפיכתה לאיום צבאי אירני על גבולנו הצפוני.