זוכרים את האמירות "בואו ניכנס לסגר מוחלט במשך שבועיים ונגמור עם החולירע הזו"? בודדים הם האפידמיולוגים והמומחים לבריאות הציבור שהעריכו או מעריכים שסגר יכול לחסל את הנגיף. אחת הבדיחות שרצו ברשתות החברתיות בימי הקורונה הראשונים התייחסה לספירת חולי הקורונה בצפון קוריאה: חולה אחד, אפס חולים. חולה אחד, אפס חולים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רוצה לומר שבצפון קוריאה, מי שנמצא חולה - לא הושאר בחיים. יש אמנם כמה אנשי מקצוע שמאמינים ביכולתו של הסגר להעלים את גורם המחלה, במקרה שלנו קוביד-19, אבל אפילו בדיקטטורה האכזרית מעט פחות מצפון קוריאה, סין, שלא חסכה באמצעים ולא הקפידה על זכויות אדם - עדיין מתקבלות בדיקות חיוביות.
ההבדל בין מדינת ישראל לסין ולמדינות שהצליחו ברמות כאלה ואחרות להשתלט על המגפה, הוא שמרגע שהוסרו ההגבלות החמורות על חירותם של האזרחים אין שום מערך אחר, ממוקד מוסדר ומנוהל, שמסוגל למנוע את התפשטות הנגיף - פרט להחזרת ההגבלות. בדרום קוריאה (שבשום שלב לא הכריזה על סגר כללי) יש. ביפן יש. בגרמניה יש. בבריטניה הוקם כזה. כך גם בצרפת - והרשימה עוד ארוכה.
לקראת היציאה מהסגר, כשמנהיגי העולם עדיין ראו בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סמל ומופת להתנהלות הנכונה והמוצלחת, הזכיר ראש הממשלה לא פעם את צוות המומחים ממכון ויצמן בראשותו של פרופ' אלי וקסמן כמי שלאורו הוא מתנהל, למרות שגורמים שונים במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות כולה לא אהבו את התחרות, מכיוון מי שמומחיותם בפיזיקה ולא בבריאות.
הצוות הזה גיבש מסמך מפורט ל"אסטרטגית היציאה"; סימן מדדים כדי לבחון את מידת הסיכון שמהווה רמת התחלואה - מספר בדיקות חיוביות ביום מעל מאה, קצב גידול ממוצע יומי מעל 10% ומספר החולים במצב קשה מעל 250.
עוד קבע צוות המומחים כחלק מאסטרטגיית היציאה פערים שעל המדינה לסגור:
- הקמת גוף התחקור המהיר שיוכל לבצע תחקיר אפידמיולוגי ו"לסגור מגעים“ תוך 48 שעות.
- הקמת מוקד ידע אחוד שיעביר וישתף את כל המידע הרלוונטי בין שלל הגופים שעוסקים במאבק בקורונה.
- השלמת רגולציה - ניסוח הכללים להתנהלות בימי הקורונה, התו סגול.
כל הפעילות הזו הייתה אמורה להיות מרוכזת, לפי ההמלצות, תחת סמנכ“ל חירום במשרד הבריאות.
מבין שלושת הפערים האלה שהיה על המדינה לסגור, הוקם רק מרכז המידע והידע שהדו"חות שהוא מפרסם מכונים בתקשורת "דו"ח אמ"ן". וכזה הוא - גוף צה“לי שבראשו מוצב אלוף משנה. כללי התנהלות ברורים בימי קורונה לא נוסחו, וכל שר דואג לאינטרסים הפוליטיים שלו ולקבוצת הלחץ שמקורבת אליו.
וגוף התחקור המהיר? משרד הבריאות נעמד על רגליו האחוריות כדי למנוע ממנו יכולת לפעול, עד שמי שנקרא לעמוד בראשו, תא“ל במילואים אורי זייפרט, התפטר. פעמיים.
כדי להבין את היכולת השערורייתית של משרד הבריאות לבצע היום תחקיר אפידמיולוגי אשלח אתכם לכתבתו המצוינת של יוסי מזרחי ששודרה בחדשות השבת. מי שמנע את הקמת גוף התחקור המהיר ולא דאג לאלטרנטיבה הדרושה הוא השירות לבריאות הציבור במשרד הבריאות. זה אמור היה להיות האינטרס של מי שדואג לבריאות הציבור, אבל הכבוד כנראה חשוב יותר.
וראש הממשלה? הוא שתק.
במכתבו היום לנתניהו ולמל"ל כותב פרופסור אלי וקסמן כי "המדיניות המותווית כיום על ידי השירות לבריאות הציבור הינה כשל מקצועי, אשר בנוסף לכשל הניהולי מונע את בניין היכולת". פרופסור וקסמן לא נוקב בשם, אבל מי שעומדת בראש השירות לבריאות הציבור היא פרופ' סיגל סדצקי שבעבר נאמר עליה שהיא מתנהלת לפי אינסטינקטים ותחושות בטן.
בנאום יום השואה, בו צפינו כשהיינו כולנו בהסגר, אמר ראש הממשלה ש"שלא כמו בשואה - בקורונה זיהינו את הסכנה בזמן“. לפי מכתבו של פרופ' וקסמן, למרות שזיהינו את הסכנה בזמן, בשל היעדר כישורים עכשיו אנחנו מובלים… אתם יודעים איך.