העלייה העקבית בנתוני תחלואת הקורונה הביאה את שר הפנים אריה דרעי אתמול (מוצאי שבת) לריאיון בחדשות סוף השבוע. הוא אמר כי אין מנוס מסגר כללי על כל המדינה: "אף אחד לא הצליח להוריד את המספרים בשיטה אחרת", וציין גם כי "זו גם דעת המומחים, גמזו ומשרד הבריאות אמרו שלא יהיה מנוס מכך".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כמומחה למחלות זיהומיות, חשוב לי לומר: סגר כללי הוא כלי גרוע ביותר כיוון שמצד אחד הנזק שלו לכלכלה גבוה ביותר, ומאידך הוא אינו פותר את בעיית ההדבקה וההתפרצות - ברגע שמשחררים את הסגר, קצב ההדבקה מיד חוזר לקצב הבסיסי. לכן אני סבור שאם נאלץ להגיע כעת לסגר, מדובר בכישלון של החברה הישראלית וההנהגה שבראשה.
גורמי המקצוע במשרד הבריאות, בריאות הציבור ופרופ' גמזו המליצו על הצעדים הנכונים שבכוחם למנוע סגר מלא. צעדים שיפחיתו התקהלויות ויעצרו הדבקה בקרב מגזרים בהם המחלה כעת בתאוצה (ערים "אדומות"). מרגע זה, המשימה של מילוי ההמלצות והנהגת הציבור מוטלת על הממשלה, ראשי הערים וראשי כל הקהילות בארץ.
אין כל דרך לעצור את המגפה בשלב הנוכחי למעט הפחתה של התקהלויות. אם יש מגזרים שעדיין מקיימים מסיבות והתקהלויות, אזי מדובר בכישלון מנהיגותי. אין לי ספק שמנהיגי הציבור החרדי והערבי דואגים לאוכלוסיית הסיכון בדיוק כמו גורמי המקצוע. יש לחזור ולהסביר ששיתוף פעולה ומילוי ההמלצות הם בראש ובראשונה אינטרס של כל הקהילות בארץ.
כאשר עיר מוגדרת "אדומה", לא מדובר בתיוג, אלא באות אזהרה אפידמיולוגי שתפקידו להציל את האוכלוסייה שבסיכון. אני מקווה שראשי הקהילה בעיר זו מבינים שעל מנת להגן על המבוגרים והחולים בעיר יש לעצור מיד את הלימודים בבתי הספר, את ההתקהלות בים, שמחות משפחתיות, הופעות או תפילות עד לירידה בקצב ההדבקה. על ראשי הקהילה לשתף פעולה עם גורמי בריאות הציבור בבדיקת כל מי שנחשף לחולה מאומת על מנת לאתר את כל המקרים. אין איך לפרש אי שיתוף פעולה או הימנעות, אלא כחוסר הבנה של משמעות ההגדרה של עיר כ"אדומה".
כולי תקווה שבימים הקרובים נראה שינוי התנהגותי אמיתי בקרב הציבור בארץ, ושיתוף פעולה אמיתי וכן בין מנהיגות הקהילה בערים "אדומות" ובין משרד הבריאות.