לעת עתה, אין כוח שיכול לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי בלבנון. חיזבאללה, עם בעל בריתו הנשיא עאון, השתלטו על המערכת הפוליטית, דחקו את האופוזיציה לקרן זווית ולכן, כל עוד חיזבאללה ממשיך להתנהל כמדינה בתוך מדינה ושותפיו ממשיכים לשתף איתו פעולה - כמחנה מלוכד - כל שינוי שיתבצע בצמרת השלטון בעקבות המשבר הוא שינוי קוסמטי בלבד, ממש כמו הממשלה הנוכחית, שקמה בעקבות גל ההפגנות הקודם לפני כמה חודשים. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נראה שחיזבאאללה נמצא במשבר בדרך שבה הוא מנהל את הבעיות בלבנון, שמכבידות גם עליו. הוא חונק את המדינה וחולב את הכסף שלה, והנה, הקרקע הזאת שהייתה עבורו קרקע יציבה, הופכת בן רגע לקרקע לא בטוחה עם סימפטומים של מחלה כרונית. מדינה כושלת שלא מסוגלת לקיים את תנאי החיים הבסיסיים של אזרחיה. זה מה שעומד ברקע להתפרצות הזעם ברחובות. 

ההפגנות שמתרחשות בימים האחרונים מרשימות בעוצמתן ותעוזתן, ובמיוחד מיצג הגרדומים שעליהם נתלו דמויותיהם של נסראללה ויתר הפוליטיקאים הבכירים, המושחתים, הנתפסים כאחראים למחדלי המדינה ולקריסה הכלכלית. 

מפגינים בביירות שורפים את תמונתו של הנשיא מישל עאו (צילום: AP)
מפגינים בביירות שורפים את תמונתו של הנשיא מישל עאון | צילום: AP

אך מה שעומד לרשות המפגינים כרגע הוא זעם מתפרץ וסיסמאות בלבד. אין שם, לעת עתה, כוח פוליטי שיכול לקרוא תיגר על השחיתות השלטונית - וזו הטרגדיה הגדולה ביותר של לבנון. 

בשל המבנה העדתי וההסדרים הפוליטיים הנשענים עליו, לבנון נוהלה לאורך ההיסטוריה שלה וגם כעת על ידי ״קרטל של אליטות״. חיזבאללה למד לנצל את הסדר הפוליטי לתועלתו, על ידי מחנה שבמרכזו קואליציה שיעית-נוצרית. ואילו לאזרחים הכמהים לשינוי שישחרר אותם מחוליי הפוליטיקה המיושנת והמושחתת הזאת, אין דרך להשיג זאת בשיטת הבחירות הקיימת וחלוקת התפקידים לפי מפתח עדתי. 

הפגנות בלבנון (צילום: Ali Hashisho, reuters)
המחאות בלבנון | צילום: Ali Hashisho, reuters

מה שעשוי לעזור למפגינים זו התערבות בין לאומית בקביעת עתידה הפוליטי של לבנון הכושלת - כזו שתיאלץ את השלטון לבצע רפורמות שיטפלו בשורש הבעיה, כמתואר לעיל, תמורת שיקומה של המדינה והחזרתה לפסים של יציבות. 

כעת, אין סימן באופק להתערבות בינלאומית כזו בנעשה בלבנון, מלבד הרבה אמפתיה וחום כלפי הלבנונים, שהפגין נשיא צרפת בעת ביקורו מיד אחרי האסון, ומאמץ לגייס כספים מהמדינות התורמות. באופן פרדוקסלי, סיוע חירום שנועד לרפד את לבנון בכספי תרומות, עלול לשחק דווקא לידי חיזבאללה ולרעת האזרחים שסובלים מנחת זרועו. 

אם ממצב שבו לבנון ״מצורעת״ במשך חודשים רבים, בשל הסנקציות הבינלאומיות על חיזבאללה והקושי להגיע להסדר עם קרן המטבע הבין לאומית על תנאי הסיוע, פתאום, המדינות התורמות יסכימו להושיט סיוע ניכר ללא תנאים, כ״עזרה ראשונה״ לנפגעי האסון הכבד. אם לא יתקיים מנגנון שמוודא שהסיוע יגיע לאזרחים הנפגעים, חיזבאללה עלול לשים את ידו במהרה גם על הכסף הזה.