רגע לפני סיום חלוקת התיקים ושעות לפני השבעת הממשלה, ראש הממשלה נתניהו משלים את מלאכת החלוקה בליכוד. בזמן שבכירים במפלגה נותרו ללא תיק בכיר, כבר אפשר לסמן את הקריטריונים של נתניהו לחלוקת השלל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עוצמה פוליטית
נתניהו נתן עדיפות למי שיש לו יכולת לגרום נזק בליכוד או מחוצה לו. זו הסיבה שהעדיף כוחות עולים בליכוד כמו אוחנה, גלנט וכהן, על פני פוליטיקאים ותיקים כמו הנגבי או דיכטר. גם חלק ממחנה סער קיבל תפקידים בניסיון לפרק את המחנה. שרן השכל תהיה כנראה השגרירה באוסטרליה ויואב קיש יכהן כסגן שר הבריאות.
נאמנות מוחלטת גם תחת משפט
עדיפות ברורה ניתנה לאלה עם נכונות להגן על נתניהו בתקשורת ולתקוף את מערכת המשפט. רק החלק הראשון כבר לא הספיק. אוחנה, לדוגמא, קיבל את המינוי הבכיר ביותר בתחום מערכת אכיפת החוק, בשל הנאמנות מוחלטת שלו לנתניהו והעובדה שהוא נתפס בציבור כמי שעושה את המהלכים משיקולים אידיאולוגים ולא בשליחות הבוס.
התאמה נמוכה לתפקיד
בסבב הזה הצליח נתניהו לשים את כל בכירי הליכוד בתפקידים שבהם יכולת ההצלחה שלהם מוגבלת. אדלשטיין רצה לבנות את עצמו כדמות ממלכתית, ארדן רצה להשאיר פה בארץ ולהיערך ליום שאחרי נתניהו, גלנט מתאים יותר לעשיה הביטחונית. אפילו רגב יכולה לצמוח יותר בתחום כמו החינוך, מאשר ביצור הכלאיים המשונה שנבנה עבורה - תחבורה וחוץ.
בשורה התחתונה, אחרי שפירק את כחול לבן, התפנה לפרק את כל מוקדי הכח בתוך המפלגה שלו גם במחיר ביצועים פחות טובים של הממשלה.