בשבועות האחרונים פגשתי עשרות אנשים מרחבי הארץ שמתמודדים עם המשבר הכלכלי, בינהם גם את דליה, בת 69 מורת דרך מחיפה שבחודש האחרון ויתרה על טיפולים רפואיים ועל ירקות ופירות בסופר לאחר שהופסק לה מענק הסיוע מהמדינה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פגשתי את גלית, מפיקת אירועים ואם יחידנית מגדרה, שיצאה לעבוד בסופר כי אין לה איך לשלם משכנתא והוצאות של הילדים. גם את שפרה, עובדת סוציאלית בפתח תקווה שנאלצת לטפל ביותר מ-300 משפחות בשכר של פחות מ-6,000 שקלים. ובקורונה הפניות רק גדלו.
גם את אולג, חייל בודד מחיפה, שהשתחרר בשנה האחרונה מהצבא והוצא לחל"ת, ונאלץ להוציא את החסכונות שהצליח בקושי גדול לחסוך ללימודים כדי להצליח לקנות אוכל הביתה. אתם יודעים מה משותף לכולם? הם כולם שקופים.
מרתיח, בלתי נסבל ולא הגיוני
משבר הקורונה העצים את כל מה שמוזנח כאן בשגרה. האנשים השקופים שהמדינה לא דואגת להם ביומיום שקופים גם עכשיו. אין הפתעות. בדידותם של הקשישים, הפקרת העובדים הסוציאלים, אפליית בני ה-67 ומעלה שנאלצים לצאת לעבוד, חיילים בודדים, עצמאיים - הם רק חלק מהרשימה.
כל אלו קבוצות שגם לפני הקורונה מדינת הרווחה שלנו לא דאגה לרווחתם, ועכשיו בשיאו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים שידענו, ההפקרות נמשכת. זה מרתיח לראות דיון חירום בענייני תשלומי המיסים של ראש הממשלה בזמן שמענק הסיוע לבני ה-67 ומעלה עדיין לא אושר סופית ואף אחד אפילו לא חושב מה יקרה בחודש הבא.
זה בלתי נסבל לראות איך ממשלת החירום שקמה לדאוג לאזרחים במשבר הקורונה מצביעה נגד חוק שיאפשר לעצמאיים לקבל דמי אבטלה.
זה לא הגיוני שעובדים סוציאליים נאלצים להתמודד עם עלייה של 61% בתיקים חדשים, מאות מטופלים, והשכר והתקנים שלהם לא משתנים, ואין אף דיון חירום בנושא הזה.
זה מנותק כל כך שבזמן שיאו של משבר כלכלי שאנשים לא מסיימים את החודש, קמה לה הממשלה המנופחת ביותר אי פעם. עם שרים מומצאים, מנכ"לים כפולים ורכבי יוקרה מיותרים.
אם יש נחמה אחת - זו זאת
כמעט 900 אלף ישראלים יושבים בבתים ללא פרנסה, לפי שירות התעסוקה. הביטוח הלאומי מודיע שמאות אלפי מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה בקרוב ויאלצו לשרוד ללא הכנסה. והממשלה שלנו? לא רואה את מצוקתם של האנשים. אולי רואה, אבל יש דברים חשובים יותר לטפל בהם.
מה שמדהים שבסוף כל כתבה כזאת, מאות פניות למערכת של אנשים טובים שלא יכולים להישאר אדישים. אנשים שמבקשים לעזור, לתרום, גם מהמעט שיש להם. כל פעם שאני מחפשת נחמה בתקופה השחורה הזאת, זו זאת. ממשלה חזירית, מנותקת, שעסוקה בעצמה, אל מול אזרחים שמסרבים להפקיר מאחור את החלשים.