על העובדות אין ויכוח, שרת התחבורה הנכנסת מירי רגב התקשרה אתמול בערב למנכ"לית המשרד קרן טרנר, ובישרה לה שהיא מפוטרת. טרנר סיפרה לבכירי המשרד שרגב אמרה לה שבכוונתה להביא איתה כבר ביום ראשון הקרוב את המנכ"ל החדש למשרד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
טרנר מכהנת בתפקיד ב-4 השנים האחרונות, לפני כן כיהנה בתפקידי ניהול במשרד התחבורה ובאגף התקציבים באוצר. היא נחשבת למינוי מקצועי ומאוד מוערכת בתפקיד. מנכ"ל משרד מוגדר כמשרת אמון ולכן אין ויכוח על כך שרגב יכולה להביא איתה מנכ"ל חדש, אבל במקרה הספציפי של טרנר מתעוררת בעיה - היא נמצאת כעת בחופשת לידה.
כאן עולה השאלה אם אפשר לפטר אישה בחופשת לידה שמכהנת במשרת אמון? פסק הדין המנחה בעניין הזה הוא פסק דין שירי להב משנת 2013, אז דובר על מנהלת לשכת שר שפוטרה אחרי בחירות למרות שהייתה בחופשת לידה. השופטים קבעו כי הפיטורים לא היו חוקיים וכי יש לשמור על זכויותיה של אישה בחופשת לידה גם אם היא במשרת אמון.
אבל עזבו רגע את הצד החוקי, מה בער כל כך למירי רגב לפטר את טרנר באופן מיידי עוד לפני שהושבעה באופן רשמי לשרה בממשלה? למה המהירות הזו? והזלזול בפקידת ציבור בכירה? רגב היא השרה הבכירה בממשלה ואפשר היה לצפות ממנה לקצת יותר ממלכתיות ורגישות כשמדובר במנכ"לית מוערכת.
ועוד עניין, לא ברורה לי המהירות שבה שרים ממהרים להיפטר מהמנכ"לים הקודמים. אין עוררין על כך שזו זכותם להביא את אנשי אמונם, אבל מה בנוגע לחפיפה מינימלית של כמה שבועות לפחות? משרד התחבורה למשל הוא משרד מורכב, עתיר תקציבים. האם לא רצוי שלמנכ"ל החדש תהיה חפיפה מינימלית של כמה שבועות עם קודמתו בתפקיד?
הממשלה הנוכחית, חוטאת שוב בתת ייצוג נשי. מעט מדי נשים מכהנות כשרות, והבעיה היא לא רק מספרית, אלא בתיקים הזוטרים יחסית שנתנו להן. זה הזמן להזכיר גם לשרים וגם לשרות, שנשים מהוות יותר ממחצית מהאוכלוסייה ושהגיע הזמן שיתעקשו יותר על מינוי מנכ"ליות ונשים לתפקידי הנהלה בכירים.
אגב טרנר, נחשבת כאחת המועמדות לתפקיד מנכ"לית האוצר תחת השר החדש ישראל כ"ץ. ומעבר לכישורים שלה, מינוי שלה לתפקיד יכול להיות תגובה הולמת לחוסר הרגישות של מירי רגב.