כשמגיפת הכולרה תקפה את לונדון באמצע המאה ה-19 הגישה השלטת הייתה שהמחלה מועברת דרך אוויר מזוהם. זו לא הייתה סתם גישה, אלא התיאוריה הדומיננטית מימי קדם, החוקרים ייחסו התפשטות של מחלות מדבקות כמו כלמידיה והמוות השחור לזיהום אוויר וכך עוצבה האסטרטגיה והמדיניות סביב המאבק בהן. אבל מה שהם לא ידעו, זה שלא האוויר מסביבם, אלא הביוב שזורם מתחת לרחובות מזרים את המחלות ברחבי העיר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ב-1854, בעיצומה של מגיפה עולמית התפרצה הכולרה גם בברוד סטריט שבסוהו של לונדון. ג'ון סנואו, אחר, לא ההוא שהרג את חאליסי, התבונן בנתונים ומשהו נראה לו מוזר. סנואו העריך שיש סיבה אחרת להתפשטות של מחלת הכולרה שאינה זיהום אוויר. הוא החל את מה שהיום נכנה חקירה אפידמיולוגית, העריך שהמחלה מועברת דווקא באמצעות מים מזוהמים והחל למפות ולנתח את השכונה כולה.
סנואו יצר מפה מדוקדקת והנתונים תמכו בתיאוריה, מוקדי המחלה והמוות התקבצו סביב משאבת המים ברחוב ברוד, בתים שקיבלו מים מחברות ששאבו ממקורות מזוהמים חלו בעוד בתים שקיבלו מים נקיים נשארו בריאים. עשרות מתו בתוך ימים ואילו עובדי מבשלת הבירה ברחוב ברוד נותרו בריאים, הם לא שתו מהמים שסופקו לתושבים אלא קיבלו אספקה בלתי מוגבלת של בירה.
הנתונים היו עד כדי משכנעים שהממשלה הסכימה לפרק את המשאבה הנגועה ברחוב, למרות שרשמית דחתה לחלוטין את התיאוריה של סנואו. ההתפרצות שככה, שנים חלפו עד שהתיאוריה של סנואו קיבלה את ההכרה מצד הממסד ומצד החוקרים וסנואו נחשב היום לאחד מהאבות המייסדים של מדע האפידמיולוגיה. בסוהו של לונדון ניצבת משאבה ולצידה שלט שמנציח את תרומתו האדירה.
הסוד נמצא בביוב?
166 שנים חלפו מאז והביוב הופך באחרונה לנושא משמעותי וחשוב. זה לא 'סקסי' לדבר על ביוב אומנם, אבל זו יכולה להיות אבן דרך משמעותית במאבק של העולם נגד הקורונה. הגם שבשלבים הראשונים הקורונה נתפס כוירוס שפוגע בדרכי הנשימה החלו להצטבר בשלב מוקדם יחסית עדויות שמצביעות על כך שההתפשטות הפוטנציאלית שלו בגוף משמעותית יותר. בהולנד למשל נערך מחקר שזיהה שרידים של קורונה בביוב עוד לפני שאובחנו מקרים בעיר ולפני אשפוזים בבית החולים המקומי.
פאב לזכרו של סנואו בלונדון, צילום: ג'סטין קורמאק.
השבוע קיבלה השיטה חיזוק משמעותי עם מחקר שמשלב אפידמיולוגים, מהנדסים, מומחי סביבה וכימאים מאוניברסיטת ייל שבארה"ב. המחקר מצביע על תרומה משמעותית של דגימות ביוב למאבק בקורונה. הם מצאו שבאמצעות ניתוח דגימות ביוב ניתן לזהות מוקדי התפרצות בין שלושה ימים לשבוע לפני בדיקות קורונה או נתוני אשפוז בבתי חולים.
"המחקר שלנו יכול להיות בעל השלכות משמעותית לטיפול מונע בהתפרצות או להקלה במגבלות", ציינו הכותבים. דמיינו מצב שבו נערך ניתוח לדגימת ביוב מעיר אחת בישראל שמצביע על נוכחות גבוהה של שרידי קורונה. מעבר לעובדה שכך נוכל לאתר מוקדם התפרצות, אפשר יהיה להטיל סגר נקודתי, למנוע התפשטות רחבה, ולהתחיל לבצע בדיקות קורונה מדויקות עם מטושים כדי לצמצם את הרדיוס ולעקור את הוירוס - פוטנציאלית מדובר בשינוי כללי המשחק.
המוקדים החדשים:
סוגיית הביוב הופכת למשמעותית במיוחד כאשר מסתכלים על המגמה של התקופה האחרונה. מוקד הקורונה סוטה ממדינות העולם הראשון אל מדינות העולם השלישי. אפריקה ודרום אמריקה מאבחנות עוד ועוד מקרים ושיעורי המוות עולים בהתמדה. כאן עולה שאלה נוספת שטרם קיבלה תשובה ברורה, האם הקורונה לא רק נמצא בביוב אלא גם מועבר דרך ביוב? לפי ארגון הבריאות העולמי והמרכז למחלות מדבקות האמריקני הסיכוי לכך קלוש, אבל קיים. עד כה לא התגלו מוקדי הדבקה בקרב עובדי תברואה שנדבקו מעבודה בביוב, וזה סימן טוב.
בעולם הראשון, שבו לרוב המוחלט של האזרחים יש מים נקיים ומערכת ביוב יעילה זה אולי לא משמעותי במיוחד, אבל בעולם השלישי זה יכול להיות ההבדל בין מגיפה לקטסטרופה. תחושת הבטן של ג'ון סנואו, השאלות שהעלה נגד רוב החוקרים ורשויות - כל אלו הופכים גם היום, בעידן הקורונה, לקריטיים. זה אולי לא מריח טוב, אבל בתקופה האחרונה הנושא הופך למאוד מאוד חשוב.