כבר ארבע שנים שאני מלווה את מחאת המתמחים הכל כך צודקת הזאת. איך לעזאזל מישהו יכול לעבוד 26 שעות רצוף? איך רופא שאמור להציל חיים יכול לעשות זאת?
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפעם הבאה כשתגיעו לבית החולים, שימו לב - מי האדם הראשון אותו אתם פוגשים? מי זה ששואל לשלומכם? רוב הסיכויים שזה יהיה אותו המתמחה שכבר עייף כל כך ומת ללכת הבייתה כדי לא לעשות טעויות.
לפני 4 שנים פגשתי אותם לראשונה לכתבה שעשינו על המחאה הראשונה שלהם לקיצור התורנויות - ונשארתי המומה. מסרטון לסרטון ראיתי איך העייפות משתלטת עליהם, על הגוף ועל הראש שלהם. אחרי 8 שעות במשמרת, ואחרי שראו כבר אינסוף חולים והיו שותפים להחלטות מצילי חיים, הם ממוטטים. לחשוב שלאחר מכן יגיעו עוד 18 שעות כאלו זה רק גרם לי לא לרצות יותר לעולם להגיע לבית חולים גם במצבי קיצון.
לקראת הלילה הם כבר לא מרוכזים, חלק מהחולים כבר ישוחררו הבייתה לפני שהם בכלל יסיימו את התורנות. וזה בלתי נמנע שאחרי 26 שעות של הסתובבות במסדרונות הם מעלים תהיות לגבי בחירת המקצוע - למה הם צריכים לתת טיפול שהוא לא מספיק טוב?
בכתבות המשך שעשינו שמענו ממתמחים מעידים על עצמם שבאמצע בדיקת מטופל הם נרדמו. הם לא יכלו לשלוט בעייפות שלהם. עם עיניים אדומות ודיבור משובש, הם היו חייבים להמשיך.
לפני שנה חזרנו שוב אל אותם המתמחים, והייאוש כבר ניכר בעיניהם. המתמחה שלא יכל להיות נוכח ביום הולדת של בנו הקטן ואפילו לא הספיק להתקשר לאחל לו מזל טוב באמצע המשמרת טלטל אותי לגמרי. או המתמחה שהייתה תורנית עם עוד שלושה מתמחים נוספים בלבד על שני מיונים מלאים בחולים ללא הפסקה כל הלילה ותהתה לעצמה למה היא עושה את זה לעצמה?
החודש דיברתי עם מתמחה כירורגי שנדקר ממחט של מטופל שש פעמים רק השנה. זה קרה בזמן שתפר מטופל אחרי ניתוח רגע לפני שהמשמרת נגמרה והוא כבר היה עייף מידי בכדי להגן על עצמו. לכן הם שוב יצאו להפגין, לעורר את המחאה, לגרום למישהו שם למעלה להבין שבסופו של דבר מדובר בחיים שלו, שלנו, של המשפחות שלנו.
שר הבריאות החדש חייב להתמודד עם הנושא הקשה הזה ולהביא אותו לפתרונו, להשיג תקציבים, להוסיף תקנים. כל כך הרבה רופאים טובים מחכים רק להיכנס לעבוד ואז המערכת תהיה טיפה יותר בריאה.
הרבה מהמתמחים שליוויתי במשך השנים כבר סיימו את ההתמחות שלהם, אך אני בטוחה שעד היום השאלות הקשות שהם שאלו את עצמם לאורך השנים עדיין מלוות אותם יום יום בעבודה הקשה. עכשיו רק נשאר לקוות שהמתמחים שעכשיו נותנים את בריאותם בשביל המערכת יקבלו את מה שהיה מגיע להם ולקודמם.