ב-28 באוגוסט 2019 התייצב באולפני חדשות 12 עמיר פרץ. זה היה פרץ ללא סימן ההיכר שלו, השפם, שהוסר בעצת יועציו. אל מול עיניהם המשתאות של הצופים הוא הצהיר בפני יונית לוי: "הורדתי את השפם, כדי שתבינו אותי Read my lips - לא אשב בממשלתו של בנימין נתניהו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שבעה חודשים חלפו, שתי מערכות בחירות ו-וירוס קורונה מתעתע אחד, והאקט ההוא - שהיה ביזארי כבר אז - נראה עכשיו כמו אירוע שלקוח מתקופה פרה היסטורית. לא בגלל שפרץ החליט להצטרף לממשלת האחדות או ה"חירום" - זה ניחא. הקורונה הרי לקחה איתה לא רק את השגרה, אלא גם את ההבטחות של ימי השגרה.
אלא שלא רק שמפלגת העבודה כן תשב תחת נתניהו, פרץ - שהמפלגה בראשותו קרסה והצטמקה לשלושה מושבים בכנסת - החליט שזה לא מספיק לו: היום הוא הודיע שמפלגת העבודה ומפלגתו של גנץ, כחול לבן, תעבודנה ביחד כסיעה אחת בכנסת, וכן תבוצענה הכנות לקראת מערכות הבחירות הבאות. במילים אחרות: פרץ לא מסתפק בקריסתה של המפלגה, הוא מבקש להעלים אותה לחלוטין.
מדובר באירוע לא פחות ממדהים: המפלגה שהקימה את המדינה והפכה בשני העשורים האחרונים לאסקופה נדרסת בפוליטיקה הישראלית, לא מבררת בינה לבין עצמה היכן טעתה, לא מנסה לחדד מסרים ולפנות לקהלים חדשים מתוך מטרה להשתקם - אלא הופכת לצל של מפלגה שחברי הכנסת בה עוד לא יודעים איפה השירותים של הכנסת ואיך מגישים הצעת חוק פרטית. פרץ, כך נראה, החליט לשרוף את המועדון. מורשת רבין ובן גוריון אאוט - מורשת ניסנקורן וחילי טרופר אין. אינטרנציונל, גרסת 2020.