החדשות הפחות טובות הן שהקורונה כאן איתנו לתקופה ארוכה יחסית, בגל אחד או במספר גלים, אולי אף יותר משנה. נכון, אם נישאר בבידוד שנה וחצי ננצח בוודאות את הקורונה, אך זה יהיה בסגנון הניתוח הצליח אך החולה מת. החולה, במקרה הזה, יהיה כל המדינה עצמה.
חלק לא מבוטל מהאפידמיולוגים שמתראיינים מוצאים לנכון לזרוע פחד עקב התמותה מהקורונה. הם מתייחסים רק לתמותה מהקורונה ולא לתמותה ממחלות אחרות בטווח הקצר עד הארוך. פאניקה היא האויב הכי גדול של הציבור.
אני רופא בכיר במערכת הציבורית והפרטית. הסיבה שאני מעדיף להישאר כעת בעילום שם היא בגלל הדברים שאני כותב. הם לא עולים בקנה אחד עם המדיניות של משרד הבריאות שתחתיו אני עובד.
בישראל מתים מדי שנה כ-50 אלף איש מסיבות שונות. ב-2017 מתו יותר מ-11 אלף בני אדם מסרטן על סוגיו, יותר מ-6,500 ממחלות לב, יותר מ-2,500 מזיהומים, יותר מ-2,300 מסוכרת, כ-2,000 משבץ יותר מ-1,100 מדלקות ריאות.
ניתוחים וטיפולים חשובים לא מבוצעים, מקרי מוות רבים עלולים להתרחש
התמותה מישראל היא לא רק קורונה. אם לא נתעורר בזמן עלולים למות כאן הרבה יותר אנשים ממחלות שונות, ואולי אף הרבה מעבר לקורונה בתקופה הקצרה, הבינונית והארוכה.
אסביר: בתקופה המיידית - נוצר פחד לא הגיוני מהקורונה. אנשים עם בעיות דחופות חוששים להגיע למיון. הפניות למיון בשבועיים האחרונים ירדו ב-50-80 אחוזים. אנשים עלולים למות ממחלות דחופות כמו דלקת בכיס מרה, חסימת מעיים, דימום ממערכת העיכול, התקף לב, שבץ מוחי ועוד.
בתקופת הביניים - כרגע כמעט לא מבוצעות הדמיות וניתוחים אמבולטוריים שעלולים לעלות בחיי אדם למאות ואף לאלפים בתקופת הביניים ובתקופה הארוכה. למשל, אי ביצוע קולונוסקופיה לאיתור וכריתת פוליפ במעי הגס עלול להביא לגרורה בכבד אחרי מספר חודשים. אי-ביצוע דופלר לעורקי הצוואר או הדמיית CT או MRI לאנשים שהיה להם אירוע מוחי זמני, עלולים להגיע למיון עם שבץ קבוע בלתי הפיך חודשיים מאוחר יותר. יש עוד הרבה דוגמאות.
מזה כשבוע לא מבוצעות בדיקות הדמייה וניתוחים אמבולטורים בבתי החולים ובמכונים הפרטיים. מדובר בביטול של יותר מ-300 אלף ניתוחים ובדיקות בחודש. חלק מהצמצום ביוזמת בתי החולים, חלק עקב בעיה כלכלית במכוני ההדמיה הפרטיים וחלק עקב הביטול של הנבדקים עצמם.
בטווח הארוך - כרגע יש כסף בקופת המדינה. אפילו הודיעו שיחלקו לאזרחים מתנה לחג של 500 שקלים לכל ילד או יתנו מענקים של עד 6,000 שקלים למובטלים. זו זריית חול בעיניים. אין בהם כדי לפתור באמת את הבעיות האמיתיות.
הקופה מתרוקנת, ויהיו לכך השלכות חמורות
האבטלה מתרחבת. לחלק מאלו שיצאו לחל"ת כבר לא יהיה להיכן לחזור. מענק זעום לא יעזור להם להתאושש. אנחנו עלולים להידרדר למיתון קשה לאורך שנים רבות. קופת האוצר תתרוקן ולזה יש השלכות רפואיות שעלולות לגרום לתמותה.
ייתכן שסל התרופות שעומד היום על כחצי מיליארד שקלים יקוצץ משמעותית בשנים הקרובות. זאת אומרת שפחות טיפולים ימומנו על ידי המדינה. ידעתם, למשל, שצנתור מוח בשבץ עולה למדינה כ-120 אלף שקלים? לא בטוח שיהיה כסף לתרופות לטיפול בסרטן – גורם התמותה מספר 1 בישראל.
עוני רב של האוכלוסייה יגרום לכך שלאנשים לא יהיה את הכסף לקנות תרופות, שחלקן כבר לא יהיו גם בסל התרופות. פחות כסף משמע פחות תרופות. פחות תרופות וטיפולים משמע יותר תמותה ונכויות בטווח הארוך.
הקורונה כאן, חייבים להמשיך קדימה ולחיות איתה
חייבים להתייחס לקורונה בפרופורציה נכונה ולא לזרוע פאניקה לא הגיונית. בישראל מתים כ-350 איש מתאונות דרכים בכל שנה. האם שר תחבורה כלשהו העלה על דעתו להציע להשבית את הנסיעה במשך שנה שלמה ובכך להציל 350 אנשים מדי שנה? הרי המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל את העולם כולו, לא?
אז זהו, שלא. תשאלו את עצמכם למה בעצם לא להציל 350 אנשים שחלקם הגדול, אגב, צעירים. התשובה ברורה - כי חשוב יותר להניע את המשק. כלומר כלכלה יותר חשובה מ-350 אנשים שימותו בוודאות כל שנה בתאונות דרכים.
גם כאן, אנחנו חייבים להכיר בזה שהקורונה פה, ולמספר רב של חודשים, ייתכן שאף יותר משנה. אנחנו צריכים להמשיך קדימה, לחיות עם הקורונה. כשם שאיננו מפסיקים לנסוע למרות החשש מתאונות הדרכים. לא לפחד מזה שמת חולה צעיר ללא גורמי סיכון מקורונה. זה רק אחד. אלו רק בודדים. מתים הרבה יותר צעירים בכל שנה בתאונות דרכים.
ועוד לא דיברנו על איכות חיים. כאשר יש עוני ואין איכות חיים כבר אין טעם לחיות. זה מוביל ליותר התאבדויות, יותר פשע ומעשי רצח מתוך ייאוש. פאניקה גורמת גם להשלכות קשות של מתח, חרדה ודיכאון. אלה עלולים לגרום למחלות לב ויתר לחץ דם.
לדעתי, רק אדם שפרנסתו לא מוטלת בסכנה יכול להציע למשק מצב של חל"ת לרוב האוכלוסייה וסגר ממושך. כספם של פקיד האוצר ומערכת הבריאות וחברי הכנסת מובטח. המחיר של השבתה ארוכה של המשק תגרום בהכרח לתמותה בטווח המיידי, הבינוני והרחוק. יותר תמותה מהקורונה.
אז מה כן לעשות? בתקופה הקרובה - להשאיר בבית את אלו שבקבוצות הסיכון. כל השאר חייבים להמשיך לתפקד ולהניע את המשק ולתת וודאות ברורה מתי זה קורה. בנוסף, חשוב לא להפחיד את האוכלוסייה יתר על המידה.
חייבים להחזיר את הבדיקות האמבולטוריות והניתוחים והפרוצדורות האמבולטוריות בבתי החולים הציבוריים, הפרטיים ובמכונים הפרטיים ולשכנע את האנשים לצאת לבדיקות הללו. הקורונה תחלוף מן העולם. בואו נתכונן ליום שאחרי.
הכותב הינו רופא בכיר בבית חולים ציבורי מרכזי. השם שמור במערכת