כ-4,000 לוחמים פועלים עכשיו תחת פיקודו של המנהיג החדש המכונה "אבו אבראהים", שאינו ערבי אלא תורכמני, ששירת כקולונל בצבא סדאם וישב אחר כך בכלא אמריקאי. כמה מבכירי עוזריו, שנלכדו באחרונה, מתארים אותו כאדם פחות נחרץ ואכזר מקודמו, אך זריז-מחשבה ואמן של גמישות טקטית. הוא למד לקח ממפולת מפעל-הראווה שהקים קודמו ושינה לגמרי את דפוסי ההיערכות. הוא כונן תחתיו שתי ועדות רזות לניהול הכספים, מערכת בתי המסתור והתעמולה, ופיזר את רוב הסמכויות לבחירת מטרות ודפוסי פעולה ל-14 מפקדי הגזרות. הוא הקטין מאד את השימוש בשליחים הנושאים הוראות מוצפנות.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לוחמים מצטיינים מהמדבר הסורי - עדיין זירה מרכזית שבה דאע"ש הוא השליט בלילות - נצטוו לעבור לעיראק ולהעיר לחיים את תומכי הארגון ששרדו במחוזות הסוניים. רובם חדרו לערים במקום להתבצר, כבעבר, בעיירות נטושות. את הכספות שבהן החזיקו זהב וכסף פינו לנקודות מחבוא בכוכים ומערות לאורך עמק הפרת. לרשותם עומדים, להערכת הביון האמריקאי, עשרות מיליוני דולרים. הפקודה היא לא לנסות שוב להשתלט על שטחים, אלא "להתמוסס" בתוך האוכלוסיה, להציב מחסומי פתע ניידים כדי לגבות דמי-כופר מנוסעים, לא לבזבז כוחות על תקיפת טוראים, אלא להתמקד בקטילת קצינים גבוהים.
במקום לחפש לפגוע באמריקאים, המדיניות עכשיו היא להקיז דמם של שיעים מהמיליציות האיראניות, כורדים בצפון-מזרח סוריה וכן אנשי צבאות עיראק וסוריה. בשבועות האחרונים ההתקפות האלה הולכות ונעשות יעילות יותר וקטלניות יותר. הדבר מאפשר לדאע"ש לשגר בימים אלה איגרות של איומים מתובלים בפיתויים לראשי שבטים וכפרים. מי שמיהרו להספיד את דאע"ש-נמלכים בדעתם.
כיצד זה קרה?
התשובה פשוטה וכואבת: מיגור "החליפות האסלאמית" התממש בראש ובראשונה בזכות שיתוף פעולה הדוק (וסמוי) בין הפיקוד האמריקאי של הקואליציה הבין-לאומית נגד דאע"ש לבין גנרל קאסם סולימאני. כן, כן, אותו מפקד של גיס אל-קודס במשמרות המהפכה שטראמפ הורה לחסל אחר כך: מי שהיה המפקד הבכיר ביותר של ארה"ב באזור גנרל ג'וזף ווטל הודה אמש - ושמעתי אותו אומר זאת - כי עמד בקשר רצוף עם סולימני. מרגע שהחל לגאות מחדש המתח בין ארה"ב לאיראן נפתח החריץ למופע המחודש של דאע"ש. ומעבר לזה: הכורדים שלחמו בהצלחה פנו לטפל בסכנות שמציגים בפניהם התורכים. לאמור: החזית הרחבה שהתגייסה לעקור את דאע"ש התפוררה.
התכנית של "אבו אבראהים" לתקופה הקרובה מתרכזת בשלושה יעדים אסטרטגיים:
- לשבור את רוח הלחימה של הכוחות השבטיים הסונים ולקלוט כמה שיותר מאנשיהם.
- להשיג חופש תמרון במרחבים הריקים של המדבר העצום ולתפוס מאחזים ב"חגורות" המיושבות סביב בגדאד בעיראק ודיר-א-זור בסוריה.
- למנוע שיקום כלכלי ונירמול החיים במקומות ששוחררו מהכיבוש הדאע"שי באמצעות מה שקרוי אצלם "מערכרת התשה".
ונא לזכור: יש לפחות 20-10 אלף לוחמי דאע"ש בבתי כלא ומחנות פליטים. יש סכנה אמיתית שחלקם יצליחו לחזור אל הארגון, בעיקר אלה שכרגע באזורי הכורדים. כולם מדברים על זה ועושים מעט מאד אם בכלל.