תיק זוטר - הביטוי הזה נזרק בימים האחרונים מצד לצד: נתניהו יציע כפיצוי תיק זוטר, ימינה רוצה תיק בינוני ותסתפק בתיק זוטר, ובכחול לבן רוצים את תיק הבריאות בתמורה לשני תיקים זוטרים, כמו המדע והמשרד לעניינים אסטרטגיים. בליכוד דיברו על רצונם בתיקים זוטרים כמו ירושלים ומורשת או התיק לשוויון חברתי. מדובר בתיקים זוטרים, שלא לומר מיותרים, שאם באמת היו חושבים על ניהול מיטבי של המדינה היו מחברים את כולם ביחד למשרד אחד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אבל יש מחיר לאחדות", מסבירים לנו, והוא עובר דרך אינספור תיקים זוטרים שיתחלקו בין פוליטיקאים זעירים שמוכנים להיכנס למשרד זוטר כדי להיות שר זוטר בממשלה ענקית – ממשלה שאמורה לטפל בכל אותם מאות אלפי אזרחים שמשלמים את מחיר הגבלות הקורונה וההתעקשות של משרד הבריאות להתעלם מהנתונים ולהכביד בכל מיני תקנות ודרישות. אותם אזרחים יצפו באותה ממשלה מנופחת שיוצאת לדרך ויבינו לבד שהם לא נספרים.
מצב החירום הסתיים, חלוקת השלל נגמרה וממשלת הענק תצא לדרך עם אין ספור שרים מיותרים שהסכימו לקבל על עצמם תיק מיותר, שנקרא בלשון מכובסת "זוטר", וימשיכו לדבר הבא על סדר היום - החלת הריבונות, ואז הם יוכלו לספר לעצמם שהם היו חלק מההיסטוריה.
מי "עם רגל על הברקס" כדברי אשכנזי, ומי עם יד שהורמה כדי לעשות היסטוריה, העיקר להיות שם סביב שולחן הממשלה - גם אם בינתיים זה יקרה רק דרך הזום. מילא אם היה מדובר רק בשרים זוטרים שמקבלים תיקים זוטרים שספק אם מישהו יבדוק אחר כך מה הם הצליחו לשנות בתקציב המצומק שמגיע עם התיק הלא נדרש – הבעיה שמדובר גם בשרים הבכירים יותר, אלה שיזכו למה שנחשב תיק משמעותי יותר, גם הם למעשה שותפים לאירוע שבמהלכו הכל "הולך", חוץ משירות הציבור עצמו.
ככה זה בממשלה שבה העניין העיקרי הוא סידור עבודה משחק כיסאות. לא מספיק שזו הממשלה הכי גדולה ומנופחת בתולדות המדינה, זו גם הממשלה הכי פחות רצינית שתהיה לנו. מדובר בסידור עבודה, לא בשירות לציבור. זוטר או בכיר - זה הסיפור.
מערכת שלמה שמתייחסת לניהול המדינה בצורה חובבנית שלא הייתה עוברת באף מוסד פרטי, חולקת את התיקים כמו חלוקת שלל נועדה לשרת את הפוליטיקאים במסלול הקידום האישי שלהם. אמור לי את המשרד שקיבלת ואומר לך כמה אתה שווה במפלגה, או במקרה של ימינה ונפתלי בנט אם אתה בממשלה או באופוזיציה. הם הרי לעולם לא נבחנים על מה שהם עושים בפועל, על עמידה ביעדים או על השירות שהם מעניקים. התיק הבא שהם יקבלו הוא רק תוצאה של כוח פוליטי. ליצמן, כמשל, מצד אחד, והגלייתו של גלעד ארדן לארצות הברית כדוגמא מהצד השני.
לא פלא שיש ביניהם שמוכנים לספוג עלבון של תיק זוטר, ואחרים מתרגשים מהתיק המשמעותי שזכו בו. בפוליטיקה הישראלית ב-2020 כל מה שנדרש הוא להיות שם - בלשכת השר. השר הזוטר של היום עוד יכול להיות שר בכיר מחר - אז למה לא לשתף פעולה עם המערכת, גם אם לא באמת יש צורך במשרד. במילא הכל נעשה על חשבון הציבור שימשיך לשלם את המחיר מבלי לקבל תמורה ראויה.