פחות תמותה בישראל בזמן הקורונה? טיעון מטעה ומוטעה: במהדורת ליל שבת האחרונה, 12 ביוני, הועלתה על המסך כתבה עם נתונים המצביעים על הפחתה בתמותה בישראל בשלושת החודשים האחרונים – בתקופת הקורונה. הנתונים הועלו במטרה להוכיח שלא הייתה הצדקה לצעדים הקשים שננקטו - אלא שהטיעון הזה שגוי עקרונית ועובדתית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראשית, צריך להסביר שבניגוד לישראל, בכל המדינות ש"תפסו" את עצמן מאוחר כמו איטליה, צרפת, ספרד ומדינות שונות בארה"ב – נצפתה אכן תמותה גבוהה יותר באופן מובהק.
יתרה מזאת, בכל המדינות שאיחרו בתגובה, הנזק הכלכלי כואב ומתמשך יותר. כך למשל בבריטניה, שבה פורסמו השבוע נתוני הצמיחה. התמ״ג שם התכווץ באפריל ב-20.4%. קריסה, שגדולה יותר מזאת של גרמניה וגם של צרפת.
אפילו בשוודיה, שם עדיין מתנהל ויכוח איך לנתח את ההתנהלות והתוצאות שלה, הצניחה בתמ"ג דומה לארצות הגובלות בה למרות הגישה ה"מתירנית" שבה נקטה. בכל המדינות האלה, ייקח יותר זמן עד שהמשק יחזור לפעולה, בגלל שאיחרו עם פעולות הסגר והריחוק החברתי בשם הכלכלה.
העובדה שזה לא מה שקרה כאן, והתמותה אצלנו, מה לעשות, אפילו פחתה, צריכה להיתפס כהישג ולא כהוכחה לכך שהצעדים שננקטו – היו מיותרים. הדיון המתקיים כאן מייצג פרדוקס מובנה ולדעתי לא פתיר שכאשר מהלך מסוים מצליח, באים בטענה שהצעדים היו מופרזים או מיותרים, ואם חס וחלילה לא היו עושים כלום, המערכת הייתה קורסת והטענה הייתה "איפה היינו". בז'רגון המקצועי הפרדוקס קרוי Hindsight effect: כל צד בדיון הציבורי הזה ימצא הוכחות לצידוק עמדתו בכל תוצאה.
ההפחתה בהיקף התמותה איננה מוכיחה דבר
בעולם הרפואה, מוכרת התופעה שבזמן השבתות של מערכת הבריאות, התמותה הכללית איננה משתנה או שאפילו פוחתת. התופעה הזו קשורה אולי לפחות סיבוכים עקב ביטול פעולות אלקטיביות בבתי החולים. גם בזמן שביתות הרופאים בישראל ב-1983 וב-2000 לא עלתה התמותה בהשוואה לשנים הקודמות. כמובן שלהפחתה בפעילות של בתי החולים יש גם השלכות בריאותיות ארוכות טווח, כפי שהצבענו יותר מפעם אחת בזמן הקורונה.
אפשר שהפחתת התמותה של כ-100+ פטירות לחודש בתקופת הקורונה (מתוך כ-4000 נפטרים), קשורה להפחתה בתאונות בכלל ותאונות דרכים בפרט, אבל בהחלט ייתכן שהיא קשורה גם להשבתה שנכפתה על מערכת הבריאות בגלל הרצון לפנות צוותות ומשאבים לטיפול בחולי הקורונה שלא הגיעו (למזלנו).
לסיכום, להפחתה בתמותה שהוצגה במהדורת שישי – יש יותר מהסבר אחד והיא איננה מוכיחה דבר וחצי דבר. בעיניי, ראוי שהביקורת התקשורתית והציבורית תתמקד בהיערכות המערכת לשליטה בהתפרצות המתמשכת. בניהול יעיל וצופה פני עתיד של מוקדי הסיכון הידועים כולם (מהגרים, בתי אבות וכד'), במאמץ נטול אגו וקיבעונות לייעול הבדיקות וסגירת שרשרת ההדבקה - ובריפוי אובדן האמון בנבחרי הציבור ובפקידות הבכירה.
בהנחה, סבירה בעיניי, שסגר מוחלט חוזר איננו אפשרי עוד, הכל תלוי בכולנו. האם נאמץ בקפדנות את ההרגלים החדשים ולא נידבק אחד לשני. השאננות, לעיתים בהשראת אינטרפרטציות מוטעות ומסרים שגויים, תפגע לנו לא רק בבריאות, אלא גם בכלכלה.