בארבע השנים האחרונות, כמעט, מאז הורה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על פתיחה בבדיקה בעניינו של בנימין נתניהו, עשה ראש הממשלה כמעט הכול כדי להמיר ולתרגם את כוחו הפוליטי לטיעון משפטי. קו ההסברה היה עקבי ומדורג: אין ציר משפטי וציר פוליטי, אלא חד הוא. מערכת המשפט היא עוד שחקן שמנסה להפיל אותו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
העניין הציבורי במשפט נתניהו שיחל היום חורג מכל אירוע משפטי אחר שידעה מדינת ישראל, וזה לא רק משום שמי שישב על ספסל הנאשמים מחזיק בתואר הרם של ראש ממשלת ישראל. כבר היינו שם לצערנו בעבר עם ראש הממשלה לשעבר אולמרט שיצא לנבצרות וגם עם האזרח מספר אחת. זה לא הסיפור. זה בנימין נתניהו. האדם שבמשך שנים הצליח לחלק כמעט כל דיון ציבורי בישראל לבעדו או נגדו. אוהב או שונא. הלנו אתה אם לצרנו. שחור או לבן.
כיכר העיר נחשבת לכינוי גנאי למשפט ציבורי שמתנהל באופן לא מסודר, נטול חוקיות. במקרה של נתניהו זו הפכה משאלת לב. בשונה מרוב הנאשמים, נתניהו היה שמח שדינו היה נכתב במשפט שדה ולא בשדה המשפט, לכן ביקש גם משפט בשידור חי. מי יכול לו כשמהצלמות דולקות: שופט אפרורי או עד מבועת בחקירה נגדית?
בצאתו לבחירות אפריל קיווה ראש הממשלה לחזור לכנסת עם מספר מנדטים שיוכיח לשופטים שהעם איתו ולא איתם. מבחינתו זה היה משאל עם על חפותו. אני עוד זוכר שיחה עם אחד ממקורביו הנאמנים שאמר לי: "אחרי שנביא 70 מנדטים, הם יבינו שאף אחד לא קונה את השטויות שלהם". ההמשך ידוע. גם אחרי שהתברר שליברמן עבר צד, נתניהו גילה שכוחו הפוליטי, כגוש, נחלש.
החקירות ובהמשך כתבי האישום לא חיזקו את נתניהו כפי שקיווה. הם לא יצרו עבורו את אפקט 17 המנדטים של ש"ס בבחירות 99. אין לנתניהו באמת את שאגת אריה. יש בימין תחושת עוול, אבל היא לא מתקרבת לממדי אותם ימים. ולכן בבחירות האחרונות אפילו לא ניסה לרכוב על אמפתיה של האנדרדוג הנרדף ע"י המערכת.
עם זאת חשוב לזכור, העובדה שיותר ממיליון ושלוש מאות בני אדם הצביעו לו היא בהחלט עובדה שמלמדת על חוסר אמון במערכת אכיפת החוק. הליכוד במערכת הבחירות האחרונות רשם מספר קולות שלא הביאה אף מפלגה מאז קום המדינה. כמה מתוך זה למרות החקירות וכמה בגלל? קשה לקבוע, שמענו מאלה ומאלה.
לנתניהו קל לגייס את מצביעיו נגד תיק 4,000, בתיק המתנות הסיפור שונה
מקורביו ויועציו כבר מנסים לשווק שיחד עם נתניהו יושב כל הציבור הימני על ספסל הנאשמים. ישראל השנייה. לכן באופן אבסורדי, מבחינת נתניהו עדיף שנעסוק בעיקר בתיק 4,000, למרות שהוא נושא את סעיף האישום הכבד ביותר של שוחד. הסיבה פשוטה, נתניהו הוא אכן הפוליטיקאי שחלקים גדולים בתקשורת הישראלית רדפו במשך שנים עד כדי אכזריות מרושעת לעיתים, תוך שהם שמים במקביל ללעג חלק לא מבוטל מקהל מצביעיו. מהעמדה הזו קל לטעון לחוסר היגיון בטענות על סיקור אוהד.
אבל תיק 1,000 הוא כבר סיפור אחר. פחות נוח לרתום את ישראל השנייה שחיה משכר זעום ולא מצליחה לגמור את החודש למאבק של סמל האצולה, בן רחביה, מולטי מיליונר, אנין טעם, וחובב סיגרים שמוקף באילי הון. די ברור שמבחינת נתניהו קל יהיה יותר לטעון על התקשורת ולדבר פחות על התפנוקים שרוב ישראל השנייה אפילו לא מכירה כדי לחלום עליהם.
תומכי נתניהו כבר טוענים שזה משפט מכור עם סוף ידוע מראש, מתנגדיו יגידו שהוא אשם גם אם תוכח חפותו. משחק משוך-בחבל צפוי להחליף את הג'ודו כספורט הלאומי שלנו בשנים הקרובות. מן הצד האחד יאחזו אלה שרואים בעצמם שוחרי שלטון החוק שמצפים לתוצאה אחת ויחידה של הרשעה, ומולם מי שחושבים שכלל אין צורך בחזקת החפות משום שהאישומים מופרכים ביסודם.
הבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים יישמעו המילים "מדינת ישראל נגד בנימין בן בנציון נתניהו". אל לאף צד לשמוח בהן או להיזדעק עליהן יתר על המידה.