ב-9 לאפריל 2019 היה הסיבוב הראשון של הבחירות. בזמן שכל המדינה ישבה לצפות בתוצאות המדגם עידן רייכל ואני ישבנו באולפן ההקלטות ושמענו בפעם הראשונה את "שבט אחים ואחיות". לא הבנתי למה קבעו איתנו דווקא בערב הבחירות, ואז תומר בירן המפיק המוזיקלי לחץ על הפליי, והעיניים של כל הנוכחים בחדר נצצו מהתרגשות. "כאן זה בית – כאן זה לב".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הבנתי, מוזיקה היא האלטרנטיבה. ה-אלטרנטיבה. הקלישאה הגדולה ביותר בעולם פשוט מדויקת. מוזיקה היא הכוח המאחד מול כל השנאה והפילוג שמנסים בכח להחדיר בנו. לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות להשפיע על הסיפור, וגם לשנות אותו.
חודש לאחר מכן, התקיים האירוויזיון בתל אביב. החגיגה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם בישראל. לשבוע אחד אנשים הסתובבו ברחובות עם אור בעיניים, וראו שאפשר גם אחרת. אפשר שיהיה פה ממש טוב.
במופע הטלוויזיה הטוב ביותר של העשור האחרון התאחדו האנשים הכי מוכשרים בישראל כדי לספר לאירופאים את הסיפור שהם לא יכולים לשמוע בחדשות, הסיפור האמיתי על העם הכי שמח במזרח התיכון. דמותה של נטע ברזילי הביטה בנו מכל עבר, והזכירה לנו כמה כוח יש לאדם אחד להשפיעה על המציאות שלנו.
השבוע יום אחרי הבחירות ששוב חילקו את המדינה לשני מחנות אתם הצבעתם ובחרתם שהשיר שייצג השנה את ישראל באירוויזיון הוא "Feker Libi". שיר על אהבה ב-4 שפות. אמהרית, אנגלית, ערבית, עברית. 3 דקות של ערבוב תרבויות ממש כמו בארוחת הערב שכרגע סיימתם.
והזמרת? עדן אלנה. הפנים היפות של ישראל 2020. אתם בחרתם. מסתבר, שכשאנחנו בוחרים בלי מתווכים אנחנו בוחרים בשוויון, בפלורליזם, רב תרבותיות, באהבה. אם עדן אלנה ו-"Feker Libi" זו התמונה שאנחנו בוחרים להציג לעולם, בואו נציג אותה קודם כל לעצמנו.
יש לנו כוח לשנות את הסיפור. ביחד.