המרחק בין מבנה משרד החוץ למשרד הבריאות בירושלים הוא לא מבוטל. אבל ממרומי הקומה העליונה במשרד הבריאות, ניתן וודאי היה לשמוע אתמול את זעקות השבר של הדיפלומטים וראשי המחלקות במשרד החוץ כשנודע על ההחלטה לדרוש בידוד מכל מי שמגיע מתאילנד וסינגפור וגם הונג קונג ומקאו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמנחה כך את אזרחיה - ויהיה לכך מחיר, אומרים במשרד החוץ. שנים של עבודה דיפלומטית יירדו לטימיון, בעקבות החלטה אומללה שלא ברור אם היא מחוייבת המציאות. היו אפילו שבבדיחות הדעת קשרו את ההחלטה לדפוסי ההצבעה של החוזרים מתאילנד בבחירות הקרובות.
כך או אחרת, לפי הנתונים האחרונים על התנהלות ווירוס הקורונה החדש, או בשם הרשמי של המחלה שהוא גורר COVID-19 , מדינת ישראל עדיין מחוץ ללופ. מבלי להתייחס כרגע למסוכנות של המחלה, ברור שהתנאים המיוחדים שבהם אנו חיים כאן ולפעמים מתלוננים עליהם, כמו העדר תחבורה ציבורית יעילה, שדה תעופה אחד, ניתוק מהמדינות הסובבות אותנו – כל אלה מאפשרים לרשויות הבריאות כאן למנוע, או לפחות לדחות את הגעת המחלה לכאן. וככל שאנחנו מרוויחים זמן, ברגע שתגיע המחלה, אם תגיע - יידעו הרופאים יותר איך להתמודד עם הווירוס החדש.
וכמו שלכל תרופה יש השפעה רצויה, אבל גם תופעות לוואי בלתי נמנעות, נראה שגם במקרה הזה הדרך למנוע את ההתמודדות עם הקורונה החדשה, כאן בתוך מדינת ישראל, כרוכה בפגיעה מסוימת ברגשותיהן של מדינות ידידותיות במזרח אסיה.
פקודת בריאות העם שעניינה לשמור על בריאות הציבור, לא עודכנה כבר עשורים רבים. היא מאפשרת למשרד הבריאות להפעיל אמצעים דרקוניים הרבה יותר כדי למנוע התפשטות של מחלות מדבקות. ייתכן שהגיע הזמן לשקול ולבחון את הדברים ולעדכן את ההנחיות, אבל בדומה לגורמי ביטחון שיכולותיהם גדולות הרבה יותר ממה שמתבצע בפועל – כך גם מרחב הפעולה של משרד הבריאות רחב עד מאוד.