היממה הקרובה תוקדש לסיפורים מעוררי השראה, נשים שבאמת עשו ועושות חיל בתחומן, נשים בעמדות כוח בכלכלה ובחברה. תראו תמונות משמחות של עסקים וגופים ציבוריים עם שורה ארוכה של נשים בצמרת, תראו קצינות ומפקדות, רופאות ומנהלות בכירות. הרדיו ינגן את הקולות שכולנו אוהבים, ועל המסך יופיעו פרשניות ומרואיינות ומגוון רחב של נשים שבדרך כלל לא זוכות לחשיפה חיובית.
אבל כשיום האישה הבינלאומי יסתיים, גם אותן סיפורי הצלחה וגם רבות רבות של נשים בכל רחבי המדינה, ימשיכו להיות הרוב המקופח בחברה. רוב מספרי שסובל עד היום מאפליה ממוסדת והיא מתחילה תמיד באותו המקום – יכולת ההשתכרות.
כסף הוא המפתח לכל. הוא קונה חינוך ובריאות, איכות חיים וסיכויי הצלחה. נשים לא שותפות שוות בחלוקת הממון העולמי. לא קרובות לזה אפילו.
את הנתון הבסיסי, שבוודאי גם הוא יזכה היום לכותרות לא מעטות, אתם כבר מכירים. נשים מרוויחות שני שליש ממה שגברים מרוויחים. לנתון הזה יש הרבה נימוקים שלא נאמר תירוצים. למה בעצם אישה מרוויחה פחות? כי היא עובדת פחות. למה היא עובדת פחות? כי החברה מצפה ממנה להיות הורה מטפל. תמיד.
היא מאלצת אותה שוב ושוב לבחור בין הורות לבין קריירה ולא לשלב ביניהן. היא מונעת ממנה הכרה במטפלת כהוצאה מוכרת, שולחת אותה להסתמך על זמנם הפנוי של בני משפחה וחברים, מונעת ממנה שעות נוספות בעבודה וככה, על הדרך, גם דואגת להפחית משמעותית את הסיכוי שלה לקבל קידום מקצועי, תפקידים בכירים וכמובן שכר גבוה יותר. והלופ הזה, אותו מכירה כל אישה בישראל, הופך מורכב שבעתיים כשמדובר באישה שהיא גם אם יחידנית.
אין סוף מחקרים הראו את הכשל הבסיסי הזה. את ההשפעה ההרסנית שלו על היכולת של נשים להשתלב בהנהלות של מקומות העבודה שלהן, את ההשפעה הישירה על הייצוג של נשים לא רק בצמרת הכלכלית אלא גם במגזר הציבורי, בפוליטיקה, בתקשורת.
הכל קשור בכסף. הסיבה שבגללה ספורט גברים זוכה לשידורים חיים ומיליוני צופים וגם מיליארדים של דולרים, אבל ספורט נשים נחשב בקושי תחביב. הסיבה שבגללה החלוקה המגדרית ברדיו היא 70% זמרים ו-30% זמרות. הסיבה שבגללה נשים צורכות שירותי רווחה הרבה יותר מאשר גברים.
ולכן אני מציינת היום את שני-שליש יום האישה. לכבוד שני-שליש השכר שמחכה לכולנו בסוף החודש.
נכון, יש גם הרבה מאוד סיבות לגאווה ושמחה ותחושת הישגיות. אני משוכנעת בכל לבי שב-1909, השנה שבה הפעילה הסוציאליסטית לואיזה זיאץ, יהודייה מגרמניה, יזמה את ציון יום האישה הבינלאומי, מעטות בלבד העזו לדמיין את ההישגים הגדולים שאליהן הגיעה המהפכה הפמיניסטית. אבל הם הושגו בזכות חלום ובזכות מאבק עיקש.
החלום עדיין איתנו וכדאי שגם המאבק יישאר.