זה היה לילה ארוך של מו"מ עקר: נתניהו וגנץ שוחחו פעמיים בטלפון, השיחה השנייה לאחר חצות. בשיחה הראשונה נתניהו דרש פגישה של שניהם וגנץ - פגישה של צוותי המו"מ. נתניהו רצה להכניס את כחול לבן אל הקורלס הציבורי של הישיבה תחתיו וגנץ - לצלול לפרטי הישיבה המשותפת שלא יהיו נוחים לליכוד.
שניהם הלכו לבדוק אם יכולים לבוא לקראת השני - וחזרו עם תשובה שלילית. היה די ברור לצדדים שהדרישה להכניס את הרשימה המשותפת היא לצורכי תחזוק הבלוק ולא ריאלית. המשותפת עצמה הרי לא רוצה להיות בממשלה.
ראשי כחול לבן והליכוד לא נדרשו להנחיות משרד הבריאות כדי לשמור מרחק. משא החשדנות והמשטמה בין הצדדים בשיאו, למרות הקורונה ושוועת הציבור לפתור כבר את המשבר הפוליטי הכרוני רגע לפני שהמגפה מתנפצת בעוצמה אדירה אל חופי ישראל.
ההערכות מדברת על עוצר כמעט כללי החל בעוד שבועיים, ועד אז יצטרכו להגיע לסיכומים. אבל כאלה אין, בינתיים. נתניהו רוצה ממשלת חירום בסגנון 1967 שבה כחול לבן נוטלת חלק סמלי, גנץ מוכן לממשלת רוטציה שוויונית בסגנון 1984. אולי בצר להם יסכימו על צו חירום כמו ב-1948, שיקפיא את המצב לשלושה חודשים, עד שהמגיפה תחלוף אולי ואז יחזרו להתקוטט בדיוק בנקודה בה הפסיקו.
עד שיהיו הסכמות, כחול לבן מתכוונת לקבל את הרכבת הממשלה בראשון, להחליף את יו"ר הכנסת בשני ולהתחיל בחקיקת חוק נתניהו בשלישי, במידה שהדבר בכלל אפשרי. יש לצדדים עוד 48 שעות להגיע בכל זאת להסכמה על מתווה. גם אל מול הקטסטרופה הגדולה, נמשכת הפוליטיקה של יום קטנות.