אז איזה צד חיובי חשפה בפניי הקורונה? אני חושב שהיא הזכירה לכולנו שהעם בישראל שלנו גדול מסך חלקיו. וכשאלה מתאחדים - אנחנו חזקים. חזקים מאוד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אני מרגיש שהקורונה עזרה לנו לחזור ולחשוב על הכול מנקודה עוצמתית וחשובה של עם, של חברה משותפת, של מדינה, של משפחה אחת. שמנו לעת עתה את המחשבה היום-יומית, האנוכית בצד. קיבלנו תזכורת מכאיבה, אבל חשובה, ששלומנו קשור זה בזה. הוא קשור בעבותות, בטוב וברע. אני כל כך מקווה שלא נשכח זאת, גם כשהשגרה הברוכה תשוב, ואני בטוח שהיא תגיע.
למרות כל הרע, הקורונה הביאה איתה הזדמנות לחידוש הקשר עם התא המשפחתי. יש לנו הזדמנות להיפגש עם הילדים שלנו, מבוקר עד בוקר, לשחק איתם, לחנך אותם, להיות איתם בכל הסיטואציות. אלה דברים שלצערי, עקב אילוצים של החיים, לא הזדמנו לנו. רצנו אחרי התארים, העבודות. זה לא התאפשר.
והנה באה הקורונה ואילצה אותנו לשבת איתם בבית. נכון, זה קשה. אבל אין כמו התא הזה שנקרא התא המשפחתי.
בתוך הכורח בו אני נחבא עכשיו בממד חיי לילות וימים, מסתתר באימה מפני המחלה הארורה הזאת, אני לא עסוק פתאום בכלל באלף ואחד העניינים הלא חשובים שממלאים לעייפה את ימיי הרגילים, הבריאים, הבלתי מחייבים.
פתאום יש לי המון זמן לפגוש את עצמי. להכיר איש חדש ואחר שלא הקדשתי לו מעולם רגע מזמני. זה משהו מטלטל, זה משהו מרגש, זה משהו מפתיע שלא זכיתי לעשותו מעולם. חוויה בלתי רגילה, שיעור מכונן, שבלי הכורח להסתתר ולהסתגר בביתי. לא הייתי זוכה לחוויה שכזאת מעולם. מומלץ בחום.