מאז פרסמה נציבת זכויות האדם של האו"ם מישל בצ'לט את רשימת 112 העסקים שפועלים בגדה המערבית (כך במקור), מתחרים ביניהם דוברים ישראלים בחריפות הגינויים למועצת זכויות האדם של האו"ם שבראשה היא עומדת ולארגון הגג, האומות המאוחדות בכלל. שר החוץ ישראל כץ מיהר לגנות את פרסום ה"רשימה השחורה" והאשים את הנציבה ב"כניעה מבישה ללחצי מדינות וארגונים המעוניינים לפגוע בישראל... הנציבה כשלה לשמור על כבוד האו"ם, ולהציל את מה שנשאר מכבוד המועצה והנציבות. להחלטה זו תהיינה השלכות על יחסינו עם המועצה והנציבות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נשיא המדינה קרא בשמות החברות המוזכרות במסמך וקרא לידידותיה של מדינת ישראל בעולם "לצאת נגד היוזמה המבישה שמזכירה תקופות אפלות בהיסטוריה". גורם במשרד החוץ, בשיחה פרטית, היה ברור יותר: "שובו של הטלאי הצהוב", אמר לי. הפלשתינים פרסמו הודעה שבה הם מכנים את פרסום הרשימה – "הישג לחוק הבינלאומי".
לפרסום הרשימה אין משמעות מעשית. כן, זו רוח גבית לתנועת החרם על ישראל, הישג ל-BDS שאכן הוביל את המהלך. אבל איום ה-BDS הוא איום מומצא. ודאי שבימים האלה בהם יושב דונאלד טראמפ בבית הלבן. מדינת ישראל פועלת שנים למשיכת השטיח תחת רגלי ארגון זכויות האדם של האו"ם, שהאופן שבו הוא פועל למען זכויות אדם אכן ראוי לדיון נוקב. ההתבטאויות החריפות נגד פרסום הרשימה משחקות לידי מי שהובילו לפרסומה. הן הגורם היחיד שנותן לה תוקף.